מ"ג דברים ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג דברים ז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהֹוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא מִדְּסַגִּיאִין אַתּוּן מִכָּל עַמְמַיָּא צְבִי יְיָ בְּכוֹן וְאִתְרְעִי בְכוֹן אֲרֵי אַתּוּן זְעֵירִין מִכָּל עַמְמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
לָא מִן בִּגְלַל דְּאַתּוּן גֵּיוְתָנִין מִן כֻּלְהוֹן אוּמַיָא צָבֵי יְיָ בְּכוֹן וְאִתְרְעֵי בְּכוֹן אֱלָהֵן דְּאַתּוּן מַכִּיכֵי רוּחָא וְעִנְוְותָנִין מִכָּל עַמְמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא מרבכם" - כפשוטו ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשקתי בכם

"כי אתם המעט" - הממעטין עצמכם כגון אברהם שאמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז) ונחנו מה לא כנבוכדנצר שאמר (ישעיהו יד) אדמה לעליון וסנחריב שאמר (שם לו) מי בכל אלהי הארצות וחירם שאמר (יחזקאל כח) אני מושב אלהים ישבתי

"כי אתם המעט" - הרי כי משמש בלשון דהא

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לֹא מֵרֻבְּכֶם – כִּפְשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ: לְפִי שֶׁאֵין אַתֶּם מַגְדִּילִים עַצְמְכֶם כְּשֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם טוֹבָה, לְפִיכָךְ חָשַׁק ה' בָּכֶם.
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הַמְּמַעֲטִין עַצְמְכֶם, כְּגוֹן אַבְרָהָם, שֶׁאָמַר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח:כז), וּכְגוֹן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁאָמְרוּ: "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז,ז); לֹא כִּנְבוּכַדְנֶאצַּר, שֶׁאָמַר: "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו יד,יד), וְסַנְחֵרִיב, שֶׁאָמַר: "מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת" (שם לו,כ), וְחִירָם, שֶׁאָמַר: "[אֵל אָנִי] מוֹשַׁב אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי" (יחזקאל כח,ב; חולין פ"ט ע"א).
כִּי אַתֶּם הַמְעַט – הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דְּהָא".

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא מרובכם מכל העמים: אנשי לבב יבינו ויתמהו וכי משה רבינו היה סבור שישראל היו טועים בזה הדבר שיהו מרובין מכל האומות שבעולם שהוצרך לאמר לא מרובכם, ועוד שאמר חשק ה' בכם וכי בשביל שהם מרובים יאהב הקב"ה אותם, אלא כך פירושו לפי שאמר למעלה ונשל גוים רבים מפניך החתי וגו' שבעה גוים רבים ועצומים ממך, ושמא תאמרו אנו מרובים מאותן שבעה עממים ובעוצם ידינו נגרש אותם, לא מרובים אתם מכל אותם שבעה עממים, ולא מרובכם חשק ה' בכם לנצח אותם אלא אתם המעט מכל אותם ז' עממים, אלא מאהבת ה' אתכם ובשביל שבועתו לאבותיכם ונשל אותם מפניך:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על דברים ז ו

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


לא מרבכם מכל העמים. טעם הכתוב כי היה ראוי שיהיו הרבים למלך, כענין שכתוב (משלי יד) ברב עם הדרת מלך, ואעפ"כ חשק בכם ויבחר בכם כמו שהזכיר למעלה בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגולה, שאין לך קצין שוטר ומושל מכל מלאכי מעלה, אבל אתה סגולת הש"י תחת ידו, ולכך לא תטעה לעבוד עבודה זרה מאלהי העמים, כן כתב הרמב"ם (הרמב"ן) ז"ל. ונראה לפרש לא מרבכם, לא מצד רבוי שלכם חשק השם בכם במצרים להוציאכם משם ויבחר בכם להיות לו לעם, וירמוז הכתוב בזה כי ישראל רבים מכל העמים, ואעפ"כ יאמרו אין החשק והבחירה לרבוייכם, כי אתם המעט, כלומר כי אילו הייתם אתם הרבים מועטים מכל העמים היה גם כן חושק ובוחר בכם, ונתן טעם למה, ואמר מאהבת ה' אתכם ומשמרו את השבועה. ונצטרך לדחוק ולומר כן, מפני שעתה בשנת הארבעים העיד משה ואמר והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, וא"כ איך יאמר כי אתם המעט מכל העמים, והנה רבויים ככוכבי השמים לרוב.

ואפשר לומר עוד, כי רפיון המ"ם יעיד על זה, כי אילו אמר המעט בדג"ש הייתי מבין כי הם מועטים מכל האומות, אבל בא רפה כמו (במדבר טז) המעט מכם כי הבדיל, (שם) המעט כי העליתנו, ויהיה באור כי אתם לשון גדולה ומעלה, יאמר כי אתם הנבחרים המעט מכל העמים אתם, אי אתם אלא רבים מכל, ואעפ"כ לא מרבכם אלא מצד האהבה והשבועה. ודרשו רז"ל כי אתם המעט, ה' מעט, ה' משפחות היו ישראל חסרים ממשפחות בני נח שהיו שבעים, וישראל היו ס"ה משפחות כמו שנמנו בפרשת פנחס. ולשון חשק לשון קשור הוא, מלשון (שמות כז) וחשוקיהם כסף, שהם קבועים ומהודקים היטב, והטעם, שנקשר עמכם בקשר חזק שלא יפרד מכם לעולם.

ובמדרש לא מרבכם, לא מחמת שאתם מתגאים בעצמכם, אלא מחמת שאתם שפלים ומשפילים עצמכם לפני, כענין שכתוב (תהלים קלו) שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו, זהו כי אתם המעט מכל העמים, אמר הקב"ה בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם, נתתי גדולה לאברהם אמר (בראשית יח) ואנכי עפר ואפר, נתתי גדולה למשה ולאהרן אמרו (שמות טז) ונחנו מה, נתתי גדולה לדוד אמר (תהלים כב) ואנכי תולעת ולא איש, אבל אומות העולם אינו כן, נתתי גדול לנמרוד אמר (בראשית יא) הבה נבנה לנו עיר, נתתי גדולה לפרעה אמר (שמות ה) מי ה' אשר אשמע בקולו, לסנחריב, אמר (ישעיה לו) מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי, לנבוכדנצר, אמר (שם יד) אעלה על במתי עב וגו', לחירם מלך צור, אמר (יחזקאל כח) אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא מרבכם" לא כדי שיתכבד ברב עם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא מרבכם", ולא תאמר הלא טוב יותר שנקרב אותם אלינו להיות עמנו לעם אחד וברבות עם הדרת מלך ויהיו גם הם סגולה, עז"א "לא מרבכם" מכל העמים חשק ה' בכם שאין ה' חפץ ברבוי עם, כי הפרי והסגולה היא מועטת, כמו שבעץ פרי העצים והעלים והקליפות הם רבים והפרי היא מעוטה, כן אתם המעט מכל העמים, כי אתם הלב והפרי והסגולה

שהיא מועטת, והיא הסגולה אצל הנוטע והחביבה בעיניו:

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם. לשון זה צריך ביאור כי קשה מהיכא תיתי לומר מרובכם חשק ה' שהרי באמת המה המעט, ועוד מהו שנתן טעם ואמר כי מאהבת ה' אתכם. נתן טעם לאהבה באהבה עצמה, ועו"ק חשק בכם ויבחר בכם תרתי בכם למה לי הל"ל חשק ויבחר ה' בכם, ומה בין חשק לבחר, ועוד יש עיון דק כי בתיבת מרבכם כלל האנשים והמספר בתיבה אחת ובאמרו כי אתם המעט יצא לחלק ביניהם.

והביאור לכל זה הוא, שראה ה' את ישראל שבאמת אינן שלמים מכל צד כי עם קשה עורף הוא. אך שהם טובים מן שאר האומות כי יש בהם ריבוי זכיות יותר מן העמים, ומיעוט עונות מכל העמים, וסד"א שמצד שיש להם קצת ריבוי זכיות חשק ה' בהם כי החשק שייך לומר בדבר הנאהב, ומצד שיש להם מיעוט עונות בחר בהם כבוחר הרע במיעוטו, ושמא יטעו לומר שעל זה האופן מעשיהם רצוים אל השי"ת קמ"ל כי מאהבת ה' אתכם. אתם רצוים ומעשיכם אינן רצוים ולא גרמו לא החשק, ולא הבחירה, וז"ש לא מרבכם מכל העמים לפי שמדבר בריבוי זכיות הדבוקים בהם, כלל האנשים והמספר בתיבה אחת לכבודם, ואמר שלא חשק ה' בכם מצד זה המקצת ריבוי זכיות שיש לכם על כל העמים, ויבחר בכם קאי ג"כ על תיבת לא כאילו אמר שגם לא בחר בכם כי אתם המעט לפי שיש לכם מיעוט עונות על כל העמים כבוחר הרע במעוטו ולכבודם חלק המספר מן האנשים שלא לחבר אליהם העונות דיבוק גמור אלא הפריד מהם. לא משני צדדים אלו חשק ה', ויבחר בכם, כי אין דבר קטן כזה מעלה ומוריד מאחר שבאמת מעשיכם אינן רצויין. כי מאהבת ה' אתכם כי אתם בעצמותיכם רצויין מצד הגזע שלכם ומשמרו את השבועה וגו' ר"ל זכות אבות היא שעמדה לכם, וזה הרמוז במלת אתכם לומר אתם לבדכם רצויין אבל מעשיכם אינן רצויין כמ"ש (דברים ט, ה) לא בצדקתך וגו'.


=פרשת עקב=

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי אתם המעט. לא הספיק מאמר לא מרובכם, שאז ישנו בנשמע שאינם מרובים אלא שוים תלמוד לומר אתם המעט:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא מרבכם. כתיב חסר לומר מרבנות שבכם שאתם ממעיטים עצמכם:

כי אתם המעט. ה' מעט נ"ז משפחות בפרשת פנחס וח' בלוים הרי ס"ה. וכשתצרף עמהם ה' בנות צלפחד יהיו שבעים:


פרשת עקב

<< · מ"ג דברים · ז · ז · >>