מ"ג דברים ז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים ז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי עַם קַדִּישׁ אַתְּ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ בָּךְ אִתְרְעִי יְיָ אֱלָהָךְ לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב מִכֹּל עַמְמַיָּא דְּעַל אַפֵּי אַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם עַמָּא קַדִּישָׁא אַתּוּן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן וּבְכוֹן אִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לֵיהּ לְעַם חָבִיב מִן כֻּלְהוֹן עַמְמַיָא דְעַל אַנְפֵּי אַרְעָא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

(דברים ז ו): "בך בחר ה' אלהיך להיות לו לעם סגלה" - שאין לך קצין שוטר ומושל בכל מלאכי מעלה, אבל אתה סגולת ה' תחת ידו, ולכך לא תטעה לעבוד עבודה זרה מאלהי העמים, וכבר הזכרתי זה פעמים רבות.

וזה טעם (דברים ז ז): "לא מרבבם מכל העמים", כי היה ראוי שיהיו הרבים למלך, כענין שכתוב (משלי יד כח): "ברב עם הדרת מלך", ויפקיד שרי צבאות בראש הנשארים, ואתם המעט, ואע"פ כן חשק בכם ויבחר בכם.

וטעם "חשק", שנקשר עמכם בקשר אמיץ, שלא יפרד מכם לעולם, מלשון (שמות כז י): "וחשוקיהם כסף".

"ויבחר בכם" - מכל העמים, שתהיו אתם סגולה ונחלה לו, כי הבחירה בכל מקום - ברירה מן האחרים.

ואמר הטעם: "כי מאהבת ה' אתכם בחר בכם", שראה אתכם ראויים להתאהב לפניו ונבחרים לאהבה יותר מכל העמים. ולא הזכיר בזה טעם מן הבחירה, כי הנבחר לאוהב - היודע לסבול את אוהבו בכל הבא עליו ממנו, וישראל ראויים לכך מכל עם, כמו שאמרו (ביצה כה ב): "שלשה עזים הם: ישראל באומות", כי יעמדו לו בנסיונות, (שמות רבה מב ט): "או יהודאי או צלוב".

וטעם "בכם" - בעבור אבותיכם, שהגיע ענינם עד שנשבע להם כדי שלא יגרום החטא ותבטל הבטחתם, ועל כן הוציא אתכם מארץ מצרים ביד חזקה ויפדך, רמז שהכה אותם תחתיך, כענין שנאמר (ישעיהו מג ג): "נתתי כפרך מצרים, כוש וסבא תחתיך".

<< · מ"ג דברים · ז · ו · >>