מכילתא דפסחא בא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מְכִילְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל
מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָן בְּאֵרִי


מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא (בֹּא) · מַסֶּכְתָּא דְ"וַיְהִי" (בְּשַׁלַּח) · מַסֶּכְתָּא דְשִׁירָה (בְּשַׁלַּח)
מַסֶּכְתָּא דְ"וַיַּסַּע" (בְּשַׁלַּח) · מַסֶּכְתָּא דַעֲמָלֵק (בְּשַׁלַּח-יִתְרוֹ) · מַסֶּכְתָּא דְ"בַּחֹדֶשׁ" (יִתְרוֹ)
מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין (מִשְׁפָּטִים) · מַסֶּכְתָּא דְכַסְפָּא (מִשְׁפָּטִים) · מַסֶּכְתָּא דְשַׁבָּתָא (כִּי תִשָּׂא-וַיַּקְהֵל)


מְכִילְתָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא בֹּא
על יסוד מהדורת האראוויטץ-רבין. נוקד לפי לשון חכמים בהשראת כ"י קאופמן ופרמה א למשנה.

(שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים,
רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה."
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר:
מֹשֶׁה הֶרְאָה אֶת הַחֹדֶשׁ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם:
כַּזֶּה הֱיוּ רוֹאִין וְקוֹבְעִין אֶת הַחֹדֶשׁ לַדּוֹרוֹת!
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָהֶן מֹשֶׁה,
וְהֶרְאָהוּ הַמָּקוֹם אֶת כֻּלָּן בָּאֶצְבַּע.
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: (ויקרא יא, כט)
"וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא"
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר: (במדבר ח, ד)
"וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה"
וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף בַּשְּׁחִיטָה נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כט, לח)
"וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ".
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר:
וַהֲלֹא כָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּדְבַּר עִם מֹשֶׁה,
לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ אֶלָּא בַיּוֹם,
וְהַחֹדֶשׁ הראהו בַּלַּיְלָה, וְכֵיצַד?
הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בַּיּוֹם,
וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
נִדְבַּר עִמּוֹ בַּיּוֹם עִם חֲשֵׁכָה,
וְהֶרְאָהוּ הַחֹדֶשׁ בַּחֲשֵׁכָה.

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה", זֶה נִיסָן.
אַתָּה אוֹמֵר זֶה נִיסָן,
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֶחָד מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כג, טז)
"וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה",
(שמות לד, לב) "וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה."
אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵי זֶה חֹדֶשׁ
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָסִיף וּתְקוּפָה וְשָׁנָה יוֹצְאָה בוֹ וְקָרוּי שְׁבִיעִי?
אֵי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא תִּשְׁרִי.
לְאַחַר שֶׁלָּמַדְתָּ שֶׁשְּׁבִיעִי זֶה תִּשְׁרִי,
רִאשׁוֹן זֶה נִיסָן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: (אסתר ג, ז)
"בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן".

"רֹאשׁ חֳדָשִׁים"
מַגִּיד שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים.
וּמְנַיִן אַף לַמְּלָכִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר "הוּא": (מלכים א ו, א)
"הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל".
וּמְנַיִן אַף לָרְגָלִים?
תִּלְמֹד לוֹמַר "חַג": (דברים טז, טז)
"בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת"
נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁנִּיסָן רֹאשׁ לֶחֳדָשִׁים, לַמְּלָכִים, וְלָרְגָלִים.
רַבִּי נָתָן וְרַבִּי יִצְחָק אוֹמְרִים:
אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים.
אֲבָל לֹא לַשָּׁנִים וְלֹא לַשְּׁמִטִּין וְלֹא לַיּוֹבְלוֹת,
וְלֹא לַנְּטִיעָה וְלֹא לַיְּרָקוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לא, י)
"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת."
(דברים לא, י)
"בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל
לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יי אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר
תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם."
וְאוֹמֵר: (שמות כג, טז)
"וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה"
(שמות לד, כב)
"וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה."
זֶה הוּא הָאָמוּר לָךְ
לַשָּׁנִים, לַשְּׁמִטִּים וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְּרָקוֹת.

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם",
וְלֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן.
אַתָּה אוֹמֵר "לָכֶם, וְלֹא מָנָה בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן",
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָכֶם, וְלֹא לַגּוֹיִם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם",
הֲרֵי לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם אָמוּר.
הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "לָכֶם"?
לָכֶם וְלֹא מָנָה בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִין
שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין לַלְּבָנָה, וְהַגּוֹיִם לַחַמָּה.
לֹא דַּיָּם לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם,
מַגְבִּיהִים אֶת עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
וּכְשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה,
סִימָן רַע לַגּוֹיִם, שֶׁהֵם מוֹנִים לַחַמָּה.
וּכְשֶׁהַלְּבָנָה לוֹקָה,
סִימָן רַע לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מוֹנִים לַלְּבָנָה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כְּשֶׁהַחַמָּה לוֹקָה בַּמִּזְרָח,
סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח;
בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר:
כְּשֶׁהַמַּזָּלוֹת לוֹקִים בַּמִּזְרָח,
סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מִזְרָח;
בַּמַּעֲרָב, סִימָן רַע לְיוֹשְׁבֵי מַעֲרָב.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר:
אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִתְּנוּ לַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו י, ב)
"כֹּה אָמַר יי:
אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ,
וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ".