אור חדש/פרק ג/פסוק ה

פרק ג/פסוק ה

ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי (אסתר ג, ד) וגו' וקשה למה לא הקפיד המן כאשר אמרו להמן כי מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה ואחר כך כאשר ראה את מרדכי שלא יכרע ולא ישתחוה הקפיד המן וי"ל כי כל אדם מתפעל יותר כאשר רואה בעצמו בעיניו הדבר בפועל ובמדרש (אסתר רבה ז, ט) וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה אמר ר' איבו תחשכנה עיניהם של רשעים מראות לפי שמראות עיניהם של רשעים מורידות אותו לגיהנם הה"ד (בראשית ו, ב) ויראו בני האלקים את בנות האדם, וירא חם אבי כנען (שם ט, כב) וירא עשיו כי רעות בנות כנען, (שם כח, ח) וירא בלק בן צפור (במדבר כב, ב) וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל (שם כד א) וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו אבל מראות עיניהם של צדיקים אינו כן שמעלה אותם למעלה העליונה דכתיב (בראשית יח, ב) וישא עיניו והנה ג' אנשים, וירא והנה איל (שם כב, יג) וירא והנה באר בשדה (שם כט, ב) וירא והנה הסנה בוער (שמות ג, ב) וירא פנחס (במדבר כה, ז) לפיכך הם שמחים בראות עיניהם שנאמר (תהלים קז, מב) יראו ישרים וישמחו ע"כ, ובמדרש הזה ג"כ הוקשה לו כי למה זה כי כאשר הגידו להמן דברי מרדכי לא היה המן מלא חימה וכאשר ראה כי מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה אז היה מלא חימה ועל זה רמז דבר עמוק כי ע"י ראית האדם הוא יוצא אל הפעל כי העין מוצא אל הפעל הראייה וכאשר כתיב וירא והוא ירצה לצאת לפעל הגמור אז דבק בו ההעדר והגיהנם כי הרשע כל זמן שאינו יוצא אל הפעל הגמור ונחשב מציאתו בכח אינו דבק בו ההעדר והוא קיים כאשר אינו בפעל אבל כאשר מציאתו בפעל וזה כאשר העין יוצא אל הפעל על דבר אחד אז דבק בו ההעדר כי אין ראוי שיהיה נמצא הרשע בפעל כי כל רשע הוא רשע למות כלומר כי ראוי שיהיה בטל מציאתו ויקבל העדר לכך ראייתו מוריד אותו לגיהנם שהוא ההעדר אבל הצדיק הוא הפך זה כי כאשר יוצא מציאתו לגמרי אל הפעל הוא יוצא אל השלמת גמור ובעולם הזה שאין הצדיק הוא בפעל הגמור לכך הוא בצרה אבל לע"ה שדבק הוא בשלימות לגמרי אז הוא בטובה ולכך כאשר ראה כי מרדכי לא יכרע ולא ישתחוה והיה בפעל רשעתו אז וימלא המן חימה זהו הגיהנם ודבר זה היה מביא לו אבדון כי הרשעים כאשר הם רוצים להיות בפעל דבר זה הוא ההעדר להם ודבר זה בארנו במקום אחר ג"כ.