ביאור:יונה מגלה את יהדותו למלאכים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"ויאמר אליהם עברי אנכי ואת ה' אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה. וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני ה' הוא בורח כי הגיד להם" (יונה, א', 9-10).

מכאן שכלל העמים בזמן ההוא ידעו את ה', אלא שהיו להם האלוהים הפרטיים שלהם. כלומר - הם הכירו הרעיון של הבורא הכללי של השמים והארץ, אלא שהיו להם אלים אחרים, כמו שבבודהיזם בימינו יש את האל הראשי, בודהה, או קרישנה, ואחריו יש הרבה סמי-גודס, חצאי-אלים, וכמו שבמיתולוגיה היוונית יש פנתיאון של אלים, אך בראשו עומד אל אחד - זאוס. וכן כתוב בהמשך - "וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה' וידרו נדרים" (שם, 16). זה גם מחזק את הרעיון, כי האלים בזמן ההוא היו לאומיים.

ואת הביטוי "כי הגיד להם", כמבטא מעין וידוי והתגלות הלב, אנו מוצאים גם במקומות אחרים - וגם שם הנושא סובב סביב עניין העיהדות וספיחיה: כך אצל שמשון - "ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו" (שופטים, טז', 18), וכך אצל מרדכי ואסתר - "כי הגיד להם אשר הוא יהודי" (אסתר, ג', 4), "כי הגידו לו את עם מרדכי" (שם, 6), "כי הגידה אסתר מה הוא לה" (אסתר, ח', 1).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-04-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1701_0