קטגוריה:אסתר ח ב
ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיָּ֨סַר הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֗וֹ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱבִיר֙ מֵֽהָמָ֔ן וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמׇרְדֳּכָ֑י וַתָּ֧שֶׂם אֶסְתֵּ֛ר אֶֽת־מׇרְדֳּכַ֖י עַל־בֵּ֥ית הָמָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יָּ֨סַר הַ/מֶּ֜לֶךְ אֶת־טַבַּעְתּ֗/וֹ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱבִיר֙ מֵֽ/הָמָ֔ן וַֽ/יִּתְּנָ֖/הּ לְ/מָרְדֳּכָ֑י וַ/תָּ֧שֶׂם אֶסְתֵּ֛ר אֶֽת־מָרְדֳּכַ֖י עַל־בֵּ֥ית הָמָֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות:
- אשר העביר מהמן מיותר,
- ולמה מספר מה ששמה אסתר את מרדכי על בית המן :
מדרש רבה
"ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים", וכי יש אבל גדול ויש אבל קטן, אלא בנוהג שבעולם כל האבלים אבלן מתמעט והולך עד לשבעת הימים, תקפו יום ראשון, וכל שהוא הולך הוא תשש, עד שהוא שנים עשר חדש, אבל זה דהמן כל מה שהוא הולך מתגבר, שכל יום שהוא הולך ויוצא היו אומרים כבר יצא יום אחד מחיינו.
דבר אחר, אבל דעלמא כשמת לו בן אומרין לו המנחמין יחיה בנך האחר הנשאר לך, ואם לא היה לו אחר, אומרים לו הארך ימים, אבל כאן הכל לקוחין למיתה, "להשמיד להרג ולאבד".
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ב.
מרדכי קצין המודיעין
מלחמת היהודים באויביהם בפורים היתה מלחמת הגנה טהורה, וכדי להדגיש את טהרת המלחמה, לא לקחו שלל:
- (אסתר ט י): "עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם... ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם... ושאר הַיְּהוּדִים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם"
אם כך, מדוע, אסתר ומרדכי, לכאורה, לקחו שלל?:
- ביאור:אֶסְתֵּר ח א : "בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר היהודיים[הַיְּהוּדִים]... ויסר הַמֶּלֶךְ אֶת טבעתו אשר העביר מַהָמָן, ויתנה למרדכִּי; ותשם אֶסְתֵּר אֶת מרדכִּי על בֵּית הָמָן"
כידוע, חלק גדול מהמודיעין של השב"כ, במלחמתו בטרור הערבי, מגיע ממסמכים שתופסים בבתים ובמשרדים של פעילי הטרור. אם כך, ייתכן שמרדכי היה צריך את בית המן, לא בתור שלל, אלא כדי לערוך בו חיפושים. בפסוק קודם נאמר:
- (אסתר ז ט): "וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: 'גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן...'"
המן החזיק בביתו את העץ שהכין כדי להרוג את מרדכי. ייתכן שהמן החזיק בביתו גם אמצעים אחרים שהיו קשורים להשמדת היהודים המתוכננת, כגון: כלי נשק, רשימות של עוזרים ותומכים ברחבי הממלכה, תוכניות להתארגנות וכד'. מרדכי מצא בבית המן את כל הדברים הללו, וכך יכל לארגן את היהודים למלחמת-מנע ממוקדת נגד שונאיהם.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-23.
טבעת המלך
הטבעת היתה בידי המן. אפשר להניח שלפחות משרתי המלך וסריסיו ידעו שהמן החזיק בטבעת, למרות שהכתוב לא מידע אותנו שהעובדה פורסמה, ואפילו המן לא העיז לספר לאשתו על הטבעת שבידו. משרתי המלך הבינו, ללא פקודה נוספת, שהפקודה "תְּלֻהוּ עָלָיו" (אסתר ז ט) כללה גם את ההוראה להוריד את הטבעת מהמן ולהחזירה למלך. אנו רואים שהמן למרות הטבעת בידיו לא היה חופשי להשתמש בטבעת להציל את חייו, והטבעת לא נהפכה לרכושו.
הטבעת חזרה למלך, ורק אז כנראה חמת המלך (או פחדו) "שָׁכָכָה" (אסתר ז י). אז "וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי" באותם תנאים שהמן קיבל - להשתמש לטובת המלך בלבד, אחרת סופך יהיה כסופו של המן.
ביתו של המן
אסתר מינתה את מרדכי למנהל ביתה החדש רק לאחר שהוא קיבל את הטבעת. אסתר הסיקה שהמלך לא יתנגד למינוי הזה לאחר שמרדכי קיבל את תפקידו של המן ונעשה ראוי לגור ולנהל את רכושו של המן שהועבר למלך וניתן לאסתר כמתנה. את ערכם של מתנותיו של המלך כבר ראינו בענין הטבעת. אסתר הדגימה קבל עם ועדה את עוצמתה ויכולתה לעשות החלטות חשובות ללא אישור ישיר מהמלך.
מקורות
נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "אסתר ח ב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.