קטגוריה:בראשית לז יא

אחרי שיוסף מספר את לאחיו ולאביו את חלומו השני, שבו השמש הירח והכוכבים משתחוים לו, נאמר: (בראשית לז יא): "ויקנאו בו אחיו, ואביו שמר את הדבר"

החלום הראשון גרם לשנאה והחלום השני גרם לקנאה; ראו שנאה וקנאה בחלומות יוסף / מיכאל עזרא .
קינאה מראה שהם התחילו להאמין בחלומות. הם שנאו כי הם לא רצו להשתחוות לו, אבל האמינו שאם הם לא יעשו משהו זה יקרה.

1. לכאורה, פשט הדברים שיעקב האמין לחלומות יוסף (עיינו ברש"י).

• אם כך, מדוע יעקב נמנע מלהתנחם כל השנים? מדוע לא חשב שזה חלק מחלומות יוסף, שהתוצאה שיהא המלך/מושל? (יהודה)

2. ניתן לפרש שיעקב שמר את הדבר שיוסף מרגיז את אחיו, ויכולה לצמוח מזה סכנה גדולה בשבילו, ולכן תיכף האמין שיוסף מת - כשהודיעו לו על הכתונת, וגם חשד באחים; עיינו רש"י על בראשית מז לו (יהודה).

3. "ואביו שמר את הדבר" = שמר בליבו, כלומר שמר בזיכרון (עשה save...). בספר שמות כתוב "זכור את יום השבת" ובספר דברים "שמור את יום השבת", מכאן זכר = שמר. קב לא היה בטוח שהחלום יתגשם, הוא רק שמר אותו בליבו כדי לראות אם יתגשם או לא. ואולי זה הגדיל עוד יותר את הכאב של יעקב - לא רק שיוסף נעלם, גם החלום שיעקב שמר בליבו נשבר ונמוג... למשך 22 שנה לפחות. (אראל)

• דוקא אתה מחזק את הקושי.

בשבת-שמור =ההפך מזכור (זו מצוות עשה וזו לא תעשה).

אכן היה צריך לכתוב ואביו "זכר" את הדבר.

באמירת "שמר" יש קונוטנציה שלילית. (יהודה)

(אילן סנדובסקי)
המשפט נראה חשוב מאוד. יעקב זכר את החלום שיוסף יהיה מלך על כל המשפחה.

ומה קרה מזה?

יעקב התאמץ ולא השתחווה ליוסף. רק בסוף ימיו יעקב השתחווה, לבדו, על המיטה (ביאור:בראשית מז לא) לכבוד בנו. לא נראה שזה דבר חשוב. זה בסך הכול מאבק אישי בין אב לבן שאין לו השפעה על עם ישראל.

מקרה אחר מראה מה יעקב זכר ומה הוא עשה שהשפיע וכיוון את תולדות עם ישראל.
יוסף נתן לבנו את השם מנשה. כוונתו של יוסף היתה לציין שמנשה הוא עושרו הרב שאלוהים סיפק לו, ומנשה יהיה מלך בני ישראל אחריו, כפי שחזו לו החלום הראשון והשני. יעקב לא רצה שיוסף יבחר את ממשיכו, שיוסף יהפוך את מנשה למלך בני ישראל ויגרום לפרוד ופיצול. לכן יעקב בחר את אפרים, והעניק לו כבוד על אחיו הבכור, בדיבור (ביאור:בראשית מח ה) ובמעשה (ביאור:בראשית מח יד), וחיסל את הסיכויים שמנשה או אפרים יהפכו למלכים על בני ישראל. כעסו של יוסף על אביו, מראה שהוא הבין שיעקב יודע מה הוא חשב, ושיעקב פוגע בו ובתוכניותיו. יוסף חשב, נרגע והסכים. כך אלוהים היה חופשי לבחור את משה, ומשה לא היה צריך להאבק עם פרעה ועם מלך בני ישראל לשבט מנשה.

האם יוסף פתר את חלומותיו לאחים, או שהם פתרו אותם בעצמם?

אולי יוסף לא רצה להשוויץ בחלומותיו (כפי שזה נשמע), אלא רק לנסות להבין, ולכן סיפר זאת לאחיו.