ביאור:חלומות יוסף - קנאה ושנאה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בספרות האקזיסטית (קיומית), ישנה חלקה ברורה בין שנאה, שמתעוררת לנוכח הופעה חסרה ושקרית של הזולת, לבין קנאה, שהיא תגובה להופעתה של מציאות אמיתית ונעלה שקיימת באחר.

בחלום הראשון מתאר יוסף מציאות שבה הוא נמצא ביחד עם אחיו, ולפתע מזדקפת אלומתו שלו כמי שנוטלת שררה וממשלה באופן הגורם לשאר האלומות פעולה מוכרחת של השתחוויה כלפיה.

השיבולים מבטאות את הכח הארצי העולה מלמטה, מהמקום האישי והאינדיבדואלי אל העולם הסובב.

"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחווין לאלומתי".

כידוע, בלשון הקודש שלטון בכפיה מכונה ממשלה ואילו שלטון מרצון נקרא מלכות. תחילת הפסוק "כי לה' המלוכה" - מתאר את שלטון הקב'ה כלפי עמו ישראל שקבלוהו והמליכוהו עליהם ברצון, לעומת המשך הפסוק שמתיחס לאומות העולם ומבטא צורת שלטון בכפיה "ומושל בגויים" (תהילים כב).

לפי זה, מובנת שאלתם ותמיהתם של האחים כלפי יוסף המבקש להתנשא מעליהם ולמלוך בכפיה, ואין זו אלא הנהגת ממשלה (הנהוגה בגויים), ולא מלוכה הראויה לישראל. והוכחה לכך היא העלמות דמותו של יעקב בחלום כמי שאינו מסכים לאפשרותה של מציאות שכזו (בראשית לז ה): "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ", (בראשית לז ח): "וַיֹּאמְרוּ לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו".

חלום אגוצנטרי זה, המבוסס על יסוד שקרי, מעורר שנאה בקרב האחים.

בחלומו השני מתווספת דמותו של האב-יעקב לאחים, והפעם כולם באים מרצונם להשתחוות ליוסף.

מפליא לגלות שחלום זה מהווה מענה לתמיהתם של האחים לנוכח צד השקר שישנו בחלום הראשון לפי שהתיאור בחלום השני הוא אמיתי ושלם יותר, המבטא מלכות ולא ממשלה!

השמש, הירח והכוכבים מבטאים את מה שמעבר לעצמי-אישי,את הכח האלוקי הבא מלמעלה!

"ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי" - חלום זה מעיד על בחירה אלוקית ביוסף (בחירה שאינה נובעת ממעשיו שלו), ואת היותו יסוד האמת (ע"פ הקבלה), ולכן גורם לקנאה כלפיו - (בראשית לז יא): "וַיְקַנְאוּ בוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ אֶחָיו, וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר".

יוסף, הנקרא בשמו על שם אחיו - "יוסף ה' לי בן אחר", הוא הבכור (בכר=222), שתפקידו לגלות את האחווה כלפי האח השני!

חברון, עיר האבות, היא יכולת החיבור בין העולמות העליונים לעולמות התחתוניים, משום שהפתח שבין העולם הזה לגן העדן נמצא דווקא בשדה המכפלה (זוהר). כאשר נוגעים ב'תפר המקום' שבין שני עולמות ניתן להמשיך משם חיים והשפעה אינסופית למציאות סופית מאחדות כוללת לריבוי ופרטים. יש מנהג עולמי קדום בו האב מברך את בניו לפני מותו, בהיותו על ערש דווי, שהוא זמן שהנשמה אחוזה בתפר שבין העולמות (בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות לחשיבות הברכה שסמוכה למיתה, וכל שכן כשזה נעשה במקום החיבור), לפיכך ביקש אברהם לקבור את שרה אמנו במקום שממנו תוכל להמשיך חיים לבניה!

חיבור מצריך לכל הפחות שני חלקים מקדימים. המילה אב מבטאת אחדות (=א') שבא לידי ריבוי (=ב') בו בזמן שהמילה בא מציינת את כמיהתו של הריבוי(=ב') לשוב לשורשו האחדותי(=א').

שכם פירושו חֵלק, כפי שברך יעקב את יוסף הקבור בשכם "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך". אכן, שכם, ' "עיר הבנים" ', מסמלת מקום של מחלוקת(מכירת יוסף) ופורענות.

ירושלים - ' "העיר שחוברה לה יחדו" ' - מגלה בשמה הופעה של כמיהה וציפיה לשלמות, ומקומה באמצע שבין שכם וחברון, בין הבנים והאבות, המקום שבו חיבור הפרטים הגיע לגיבוש אחד ויחיד אחר שנעשה בירור זהותי מדויק של כל החלקים. מובן, אם כן,  מדוע קיימת רגישות רבה עד סיום התהליך...

בעקבות האמת שבחלום השני, שולח יעקב את יוסף מעמק חברון אל שכם - מעומק היכולת להתחבר, אל מקום הפירוד והחלקיות, לבקש שלום - "לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר".

ואכן, יוסף יוצא למסע ארוך שנים של בקשת השלום והאחווה - "וימצאהו איש, והנה תועה בשדה, וישאלהו האיש לאמור מה תבקש? ויאמר את אחי אנוכי מבקש!"

יוסף לומד, שלמציאות חוקים משלה, וכדי לשמור ולהשיב 'דבר אמיתי' יש צורך בתהליך ממושך, ללא קפיצה על שלבים מקדימים, כואבים ככל שיהיו.

את הפנמת הלימוד מבטא יוסף בהיותו בבית הסוהר, בפתרון חלומות השרים.

בחלום שר המשקים מתואר תהליך ממושך של הכנת היין מהגפן לכוס פרעה, ולכן ראוי לקיום ממשי -

"ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הםבעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו".

בחלום שר האופים חסר תהליך הכנתם של המאפים, ולכן אין הוא ראוי לקיום ממשי בעולם הולך ומשתלם - "וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשיובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הםבעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך".

יה'ר מלפניך ה' אלו' ואלו' אבותינו שתתן בנו ארך רוח לבקש את שלומנו ושלום אחינו בכל מקום שהם.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של מיכאל עזרא שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-12-17.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_qna_1