קטגוריה:בראשית לז ח
ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמְרוּ ל/וֹ֙ אֶחָ֔י/ו הֲ/מָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔י/נוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑/נוּ וַ/יּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔/וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖י/ו וְ/עַל־דְּבָרָֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֲחוֹהִי הֲמַלְכוּ אַתְּ מְדַמֵּי לְמִמְלַךְ עֲלַנָא אוֹ שׁוּלְטָן אַתְּ סְבִיר לְמִשְׁלַט בַּנָא וְאוֹסִיפוּ עוֹד סְנוֹ יָתֵיהּ עַל חֶלְמוֹהִי וְעַל פִּתְגָמוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ לֵיהּ אֲחוֹהִי הַלְמִמְלָךְ אַנְתְּ מְדַמֵי עֲלָנָא אִין לְמִשְׁלַט אַנְתְּ סְבִיר עֲלָנָא וְאוֹסִיפוּ תּוּב לְמִינְטַר לֵיהּ בָּבוּ עַל חֶלְמוֹי וְעַל פִּתְגָמוֹי: |
רש"י (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ח)"ויאמרו לו אחיו". אמרו לו הלא יש סתירה בדברי החלום, שממ"ש והנה קמה אלומתי, מורה שתשתרר עלינו ביד חזקה ובמלחמת תנופה תלחם בנו, וממ"ש והנה תסבינה מורה שנמליך אותך מחפץ לבבנו. ויש הבדל בין "מלך" ובין "מושל", שהמלך הוא הנבחר בבחירת העם וברצונם, והמושל הוא ביד חזקה, והאיש המושל ביד חזקה אי אפשר שיהיה מלך, שמורה על רצון העם ובחירתם, וא"כ איך אפשר "שמלוך תמלוך עלינו" אחר "שמשול תמשול בנו", אם תמשול עלינו ביד חזקה לא תמלוך בבחירתנו, כי אז מושל תקרא לא מלך, וא"כ דברי החלום סותרים זה את זה, ומעתה "ויוספו עוד שנא אתו". א] "על חלמתיו" שזה מורה שמהרהר כל היום למלוך ולהשתרר עליהם, שאין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, "ועל דבריו", שלא לבד שמהרהר בלבו, ידבר להם זאת בפיו כאלו רוצה שיסכימו תיכף להמליכו עליהם:
כלי יקר (כל הפרק)
"ויוסיפו עוד שנוא אותו". נזכרו ג' שנאות כאן, כי מתחלה שנאוהו על הבאת הדבה ומאז והלאה לא רצו לדבר עמו, כמ"ש ולא יכלו דברו לשלום. ואח"כ ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו. לא הגיד להם עדיין נוסח החלום, שהרי לא נאמר ויגד אותו לאחיו אלא שהתחיל לדבר עמהם ואמר להם שמעו כי חלום חלמתי, מיד ויוסיפו עוד שנוא אותו, כי התחיל לדבר עמהם במקום שהם לא רצו לדבר עמו, ולפי ששנאה זו היתה בלב ולא הרגיש בה יוסף ע"כ אמר דרך בקשה שמעו נא החלום הזה וגו', אז פתחו פיהם בעל כרחם ואמרו המלוך תמלוך עלינו, לפיכך ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו, לא זו ששנאוהו על חלומותיו, אלא אפילו על דבריו שנאוהו כי רצה לדבר עמהם בעל כרחם.
וי"א על דבריו. כי כל החלומות הולכים אחר הפה (ברכות נה:) ר"ל ממה שהאדם מדבר קודם שישן מזה המין בא לו החלום, כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל ברוב דברים (קהלת ה.ב) כי ההבלים שהכסיל משמיע בהם קולו, המה גורמים לו רוב חלומות של הבלים, ע"כ חשבו שמסתמא קודם השינה היה יוסף מדבר או מהרהר בלבו כי הוא ראוי למלוכה ע"כ בא לו זה החלום לכך שנאוהו על דבריו שבפה או על דברים שבלב.אור החיים (כל הפרק)
ויאמרו לו אחיו וגו'. טעם כפל המלוך אם משול. להיות כי יש בפירוש החלום ב' דרכים, הא' מלכות ממש, והב' ממשלה, והנה המלכות היא בגדר ספק בפתרון אבל הממשלה בגדר מוחלט, לזה השיבוהו על ספק מלכות ועל החלט ממשלה, כנגד מלכות אמרו המלוך המסתפק אתה למלוך אפילו בגדר ספק. וכנגד החלט ממשלה אמרו אם משול. ולזה תרגם אונקלום במלכות את מדמי ובממשלה את סביר, וטעם כפל המלוך תמלוך ולא הספיק לומר התמלוך עלינו התמשול בנו, נתכוונו לומר ב' תמיהות, האחת על המלכות מצד עצמה אפי' לא יהיה מלך אלא על פינת העמים דבר גדול הוא, ולא די זה אלא תמלוך עלינו. שכבר באה להם הקבלה כי יהודה מלך על כולם ואיך יבא החזיון להפך קבלה אמיתית. וגם אומרו המשול יתכוונו אל הדרך עצמו:
עוד יכוונו לומר בכפל הדברים על זה הדרך להיות שאתה חושב למלוך לזה בא החלום שתמלוך וגו' וכמו כן המשול וגו', והכונה בזה רעיונך על משכבך סליקו:
ויוסיפו עוד וגו'. לפי מה שפירשתי שלא היה אלא חלום אחד טעם אומרו על חלומותיו לשון רבים. להיות שהיו בחלומו הרבה פרטים, קמה אלומתי א', וגם נצבה ב', והנה תסובינה וגו', לזה אמר ל' רבים:
ועל דבריו. פי' שדבר אליהם החלום, לו יהיה שחלם כן לא היה מוציא מפיו כדברים האלה:
עוד ירצה על דרך אומרם בפרק הרואה (נו.) אמר ליה קיסר לר' יהושע וגו' הרהר כוליה יומא לאורתא וכו' רעיונך על משכבך וכו', ולזה חשדו ליוסף כי להיותו חושב מחשבות השתוררות עליהם רעיוניו וכו', והוא אומרו על דבריו פי' על דרך אומרו (קהלת ג) על דברת בני האדם וגו', כי על ידי מעשיו ומחשבותיו אשר התעסק בהשתררות על האחים הוא הסובב לחלום כל מן דין:
או יאמר על דרך אומרם בפרק הרואה (נה:) כל חלמא דלא וכו' כאגרתא דלא מקריא, והוא אומרו על חלומותיו ועל דבריו שאינו מעלימו והוא מבקש לקיימו במה שמספרו ומבקש פתרונו הרי זה מגיד כי חפץ הוא למשול באחיו, ודבר זה יכפיל השנאה בהפלגה:
או יאמר על דבריו שמדבר עמהם כריע כאח ולבבו חורש און להם ולזה תגדל השנאה בסיבה זו. עוד על דבריו שאינו מתבייש לדבר לאחיו הגדולים ממנו פנים בפנים שימלוך עליהם, וזה יגיד גובה לבו בפשיטות מדבר גדולות וחושב כי הדבר פשוט עד גדר שלא יקפידו על הדבר ולזה גדלה שנאתם והיה מה שהיה:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ
שאלה חשובה מאוד!
עד כה לאברהם היה בן נבחר אחד, ליצחק בן נבחר אחד, והנה ליעקב יש 12 בנים - מה תהיה צורת השלטון? דמוקרטיה?
מן הראוי היה שיעקב יחליט, וייתכן שהוא החליט כאשר הוא נתן ליוסף את כותנת הפסים. אבל אלוהים לא התערב, ויוסף לא היה מוכן לתפקיד.
תגובת האחים מסבירה את שנאתם
עד רגע זה לא ברור מה היתה שנאת האחים נגד אחיהם הצעיר, שמלשין עליהם לאביהם, ולובש כותנת פסים.
התגובה מראה שהם פחדו שהוא ישלוט עליהם, ורק הוא יקבל את ברכת יעקב, כשם שאמר יצחק ליעקב: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט). האחים חששו שאי אפשר יהיה לבטל את הברכה אחרי שיעקב יתן אותה.
יוסף לא ענה ולא ניסה לתת פתרון אחר. יוסף הסכים או פחד להתנגד שהפרוש שהאחים נתנו הוא הפרוש היחידי. כאשר יוסף פתר את חלומו של פרעה הוא הבין את הפרוש האמיתי של חלומו, וידע שאלוהים הודיע לו את העתיד שעומד להתגשם.
למה אתה? שואלים האחים
אם לא יהיה אח אחד, כל שבט יהפך לעם ויחיה לחוד, כמו בניו של ישמעאל ובניו של עשו. האחים חיפשו פתרון מנהלי, איך כולם ישארו ביחד ויהיו לעם גדול.
- ראובן הבכור - ניסה לקחת את השלטון כאשר הוא שכב עם פילגש אביו, ככתוב: "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו" (ביאור:בראשית לה כב). זה לא עשה רושם על אחיו ולא הוסיף ולא גרע ממקומו במשפחה.
- שמעון ולוי כבשו עיר, אבל התחלקו עם כל אחיהם.
- יוסף קיבל פטור מעבודה והסתובב עם כותונת פסים - מרגיז ומשניא, אבל חסר משמעות - בגדים לא עושים את האדם.
התשובה לשאלה הקטנה הזו נמשך דרך סיפור יוסף במצרים, משה במדבר, כיבוש הארץ על ידי יהושע, ותקופת השופטים עד שהעם דרש מלך משמואל. וגם אז הממלכה התפלגה לשנים, כפי שעשרת השבטים אמרו לממלכת יהודה: "איש לאוהליך ישראל".
מרדכי ייהד ואיחד את כל שארית השבטים להיות יהודים. אולם מאז העם התפצל מספר רב של פעמים, וכל קבוצה אומרת "אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ".
עד היום לא ענינו לשאלה הזו
התשובה נדרשת !!!
- האם נגזר עלינו לחיות בפיזור, כאחים עוינים, בתרבויות שונות, וללא שלטון אחיד ומאחד?
- האם אנו לא מסוגלים לקבל מרות?
- האם לא יכול לבוא מנהיג שישנה את תרבותנו?
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית לז ח"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.
