קטגוריה:בראשית לז ח
נוסח המקרא
ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו
וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו.
וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־דְּבָרָֽיו׃
וַ/יֹּ֤אמְרוּ ל/וֹ֙ אֶחָ֔י/ו הֲ/מָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔י/נוּ אִם־מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑/נוּ וַ/יּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔/וֹ עַל־חֲלֹמֹתָ֖י/ו וְ/עַל־דְּבָרָֽי/ו׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֲחוֹהִי הֲמַלְכוּ אַתְּ מְדַמֵּי לְמִמְלַךְ עֲלַנָא אוֹ שׁוּלְטָן אַתְּ סְבִיר לְמִשְׁלַט בַּנָא וְאוֹסִיפוּ עוֹד סְנוֹ יָתֵיהּ עַל חֶלְמוֹהִי וְעַל פִּתְגָמוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ לֵיהּ אֲחוֹהִי הַלְמִמְלָךְ אַנְתְּ מְדַמֵי עֲלָנָא אִין לְמִשְׁלַט אַנְתְּ סְבִיר עֲלָנָא וְאוֹסִיפוּ תּוּב לְמִינְטַר לֵיהּ בָּבוּ עַל חֶלְמוֹי וְעַל פִּתְגָמוֹי: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לז (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד יכוונו לומר בכפל הדברים על זה הדרך להיות שאתה חושב למלוך לזה בא החלום שתמלוך וגו' וכמו כן המשול וגו', והכונה בזה רעיונך על משכבך סליקו:
ויוסיפו עוד וגו'. לפי מה שפירשתי שלא היה אלא חלום אחד טעם אומרו על חלומותיו לשון רבים. להיות שהיו בחלומו הרבה פרטים, קמה אלומתי א', וגם נצבה ב', והנה תסובינה וגו', לזה אמר ל' רבים:
ועל דבריו. פי' שדבר אליהם החלום, לו יהיה שחלם כן לא היה מוציא מפיו כדברים האלה:
עוד ירצה על דרך אומרם בפרק הרואה (נו.) אמר ליה קיסר לר' יהושע וגו' הרהר כוליה יומא לאורתא וכו' רעיונך על משכבך וכו', ולזה חשדו ליוסף כי להיותו חושב מחשבות השתוררות עליהם רעיוניו וכו', והוא אומרו על דבריו פי' על דרך אומרו (קהלת, ג) על דברת בני האדם וגו', כי על ידי מעשיו ומחשבותיו אשר התעסק בהשתררות על האחים הוא הסובב לחלום כל מן דין:
או יאמר על דרך אומרם בפרק הרואה (נה:) כל חלמא דלא וכו' כאגרתא דלא מקריא, והוא אומרו על חלומותיו ועל דבריו שאינו מעלימו והוא מבקש לקיימו במה שמספרו ומבקש פתרונו הרי זה מגיד כי חפץ הוא למשול באחיו, ודבר זה יכפיל השנאה בהפלגה:
או יאמר על דבריו שמדבר עמהם כריע כאח ולבבו חורש און להם ולזה תגדל השנאה בסיבה זו. עוד על דבריו שאינו מתבייש לדבר לאחיו הגדולים ממנו פנים בפנים שימלוך עליהם, וזה יגיד גובה לבו בפשיטות מדבר גדולות וחושב כי הדבר פשוט עד גדר שלא יקפידו על הדבר ולזה גדלה שנאתם והיה מה שהיה:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו. ר' לוי אמר: לפי שענו אותו בעין הרע, לפיכך הוא מעמיד רשעים. ר' סימון אומר: לפי שענו אותו בלשון כפול, הוא מעמיד מלכים (כתוב ברמז קי"ח).
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז ח.
הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ
שאלה חשובה מאוד!
עד כה לאברהם היה בן נבחר אחד, ליצחק בן נבחר אחד, והנה ליעקב יש 12 בנים - מה תהיה צורת השלטון? דמוקרטיה?
מן הראוי היה שיעקב יחליט, וייתכן שהוא החליט כאשר הוא נתן ליוסף את כותנת הפסים. אבל אלוהים לא התערב, ויוסף לא היה מוכן לתפקיד.
תגובת האחים מסבירה את שנאתם
עד רגע זה לא ברור מה היתה שנאת האחים נגד אחיהם הצעיר, שמלשין עליהם לאביהם, ולובש כותנת פסים.
התגובה מראה שהם פחדו שהוא ישלוט עליהם, ורק הוא יקבל את ברכת יעקב, כשם שאמר יצחק ליעקב: "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ" (ביאור:בראשית כז כט). האחים חששו שאי אפשר יהיה לבטל את הברכה אחרי שיעקב יתן אותה.
יוסף לא ענה ולא ניסה לתת פתרון אחר. יוסף הסכים או פחד להתנגד שהפרוש שהאחים נתנו הוא הפרוש היחידי. כאשר יוסף פתר את חלומו של פרעה הוא הבין את הפרוש האמיתי של חלומו, וידע שאלוהים הודיע לו את העתיד שעומד להתגשם.
למה אתה? שואלים האחים
אם לא יהיה אח אחד, כל שבט יהפך לעם ויחיה לחוד, כמו בניו של ישמעאל ובניו של עשו. האחים חיפשו פתרון מנהלי, איך כולם ישארו ביחד ויהיו לעם גדול.
- ראובן הבכור - ניסה לקחת את השלטון כאשר הוא שכב עם פילגש אביו, ככתוב: "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו" (ביאור:בראשית לה כב). זה לא עשה רושם על אחיו ולא הוסיף ולא גרע ממקומו במשפחה.
- שמעון ולוי כבשו עיר, אבל התחלקו עם כל אחיהם.
- יוסף קיבל פטור מעבודה והסתובב עם כותונת פסים - מרגיז ומשניא, אבל חסר משמעות - בגדים לא עושים את האדם.
התשובה לשאלה הקטנה הזו נמשך דרך סיפור יוסף במצרים, משה במדבר, כיבוש הארץ על ידי יהושע, ותקופת השופטים עד שהעם דרש מלך משמואל. וגם אז הממלכה התפלגה לשנים, כפי שעשרת השבטים אמרו לממלכת יהודה: "איש לאוהליך ישראל".
מרדכי ייהד ואיחד את כל שארית השבטים להיות יהודים. אולם מאז העם התפצל מספר רב של פעמים, וכל קבוצה אומרת "אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ".
עד היום לא ענינו לשאלה הזו
התשובה נדרשת !!!
- האם נגזר עלינו לחיות בפיזור, כאחים עוינים, בתרבויות שונות, וללא שלטון אחיד ומאחד?
- האם אנו לא מסוגלים לקבל מרות?
- האם לא יכול לבוא מנהיג שישנה את תרבותנו?
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לז ח"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.