מ"ג בראשית לז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית לז · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְקַנִּיאוּ בֵיהּ אֲחוֹהִי וַאֲבוּהִי נְטַר יָת פִּתְגָמָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְקַנִיאוּ בֵּיהּ אֲחוּהִי וְאָבוֹי נָטַר בְּלִבֵּיהּ יַת פִּתְגָמָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמר את הדבר" - היה ממתין ומצפה מתי יבא וכן (ישעיהו כו) שומר אמונים וכן (איוב יד) לא תשמור על חטאתי לא תמתין

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא). ואביו שמר את הדבר: מה צורך לכתוב זה? אלא כשבאה לו הבשורה ולא האמין לבני שהוא חי, וירא ישראל את העגלות אשר שלח פרעה, כי לא נשלחו כי אם על פי המלך כמו שכתב שם עגלות על פי פרעה, אז האמין על ידי החלומות שמוכיחין שסופו להיות מושל ועגלות הללו על ידי מלכות וממשלה באים, ומתוך כל אמר: רב עוד יוסף בני חי, כי תימה גדולה היה היאך האמין אחרי שראה כתנתו מלאה דם? כמו שנחרד יצחק על יעקב בשביל שמצא שיער בחלקת צואריו:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

שמר את הדבר — בליבו; וכן "שמרו עדותיו" (תהלים צט, ז) על הפירוש הנכון:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא) "ויקנאו בו". אמנם מה שחשב יעקב ע"י גערתו לשכך חמת אחיו היה בהפך כי קנאו בו אחיו, כי ראו שיש איזה ממש בחלומות אלה, וחשבו שאביו רוצה להמליכו על אחיו בשימסור לו הבכורה והברכה, אמנם "אביו שמר את הדבר, "כי הבין שהוא חלום נבואיי מגיד עתידות:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקנאו בו אחיו. בחלום זה הסירו הספק שהיה להם בחלום ראשון שבא החלום לסיבת מחשבותיו כי ודאי שלא חשב ולא עלה על דעתו להשתרר על אביו ואין זה אלא הודעת דבר מהשמים ולזה נכנסה בהם קנאה: