(יא).ואביו שמר את הדבר: מה צורך לכתוב זה? אלא כשבאה לו הבשורה ולא האמין לבני שהוא חי, וירא ישראל את העגלות אשר שלח פרעה, כי לא נשלחו כי אם על פי המלך כמו שכתב שם עגלות על פי פרעה, אז האמין על ידי החלומות שמוכיחין שסופו להיות מושל ועגלות הללו על ידי מלכות וממשלה באים, ומתוך כל אמר: רב עוד יוסף בני חי, כי תימה גדולה היה היאך האמין אחרי שראה כתנתו מלאה דם? כמו שנחרד יצחק על יעקב בשביל שמצא שיער בחלקת צואריו:
ויקנאו בו אחיו. בידוע כי השנאה ברוב תבא מצד הקנאה, והשנאה שהזכיר למעלה וישנאו אותו, היתה מפני קנאת האהבה, כמו שכתוב ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו, וא"כ למה חזר בכאן ויקנאו בו אחיו. ויתכן לפרש כי מתחלה לא היו מקנאים בו מפני יתרון מעלה שהיה לו עליהם רק מפני קנאת אהבת האב שהיה אוהב אותו יותר מהם, ולמה יקנאו בו והם גדולים ממנו, והוא נער בן י"ז שנה, ואין אדם מקנא בחברו אלא בכיוצא בו ושוה לו, אבל עתה אחרי שספר חלומותיו והם חכמים מחוכמים בפתרונים ראו כי הוא מעותד למלוך והתלבשו קנאה בזה, זהו לשון ויקנאו בו לא אמר ויקנאו אותו כמו (בראשית כו) ויקנאו אותו פלשתים, אלא בו במעלה שהיו רואים בו.
"ויקנאו בו אחיו" בחשבם שבשביל מעלתו אצל אביו רם לבבו לספר כאלו על פני אביו:
" ואביו שמר" שחשב שיהיה החלום אמתי והיה מתאוה ומצפה שיתקיים כאמרם ז"ל (סנהדרין פדק חלק) בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו:
(יא) "ויקנאו בו". אמנם מה שחשב יעקב ע"י גערתו לשכך חמת אחיו היה בהפך כי קנאו בו אחיו, כי ראו שיש איזה ממש בחלומות אלה, וחשבו שאביו רוצה להמליכו על אחיו בשימסור לו הבכורה והברכה, אמנם "אביו שמר את הדבר, "כי הבין שהוא חלום נבואיי מגיד עתידות:
ויקנאו בו אחיו. בחלום זה הסירו הספק שהיה להם בחלום ראשון שבא החלום לסיבת מחשבותיו כי ודאי שלא חשב ולא עלה על דעתו להשתרר על אביו ואין זה אלא הודעת דבר מהשמים ולזה נכנסה בהם קנאה:
ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר. נטל קולמוס וכתב באיזה יום באיזו שעה באיזה מקום, שנאמר: ואביו שמר את הדבר. ורוח הקודש אומרת: שמור את הדבר, עתידים הדברים ליגע בך. אבינו יעקב רואה את הדברים ממשמשין ובאים, אמרה: אם נתבקרה פנקסי, מה אני יכול לעשות?
