רשב"ם על בראשית לז יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רשב"ם על בראשיתפרק ל"ז • פסוק י"א |
א • ב • ג • ח • י • יא • יג • יד • טו • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כח • ל • לב • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ז, י"א:

וַיְקַנְאוּ־ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־הַדָּבָֽר׃



(יא). ואביו שמר את הדבר: מה צורך לכתוב זה? אלא כשבאה לו הבשורה ולא האמין לבני שהוא חי, וירא ישראל את העגלות אשר שלח פרעה, כי לא נשלחו כי אם על פי המלך כמו שכתב שם עגלות על פי פרעה, אז האמין על ידי החלומות שמוכיחין שסופו להיות מושל ועגלות הללו על ידי מלכות וממשלה באים, ומתוך כל אמר: רב עוד יוסף בני חי, כי תימה גדולה היה היאך האמין אחרי שראה כתנתו מלאה דם? כמו שנחרד יצחק על יעקב בשביל שמצא שיער בחלקת צואריו: