ביאור:בראשית מח יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית מח יד: "וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח יד.


שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר[עריכה]

"שִׂכֵּל":

  • שִׂכֵּל - הצליב את ידיו.‏[1] כנהוג בלחיצת ידים, אדם שולח את ימינו לכיוון שמאל כדי לפגוש את ידו הימינית של השני.
  • שִׂכֵּל - "רש"י ורוב הפרשנים מפרשים על פי תרגום אונקלוס שאין "שיכל" שם ל"הפיכת" הידיים אלא המילה "שיכל" מתייחסת להשכלה ולהתחכמות שהיתה בהפיכת הידיים. מה שאומר שמוצאה של המילה היא בשם העצם "שֵׂכל". לעומתם הרשב"ם מפרש שהמילה "שיכל" מתייחסת ל"עיקום" ול"אי-הנורמליות" שבהפיכת הידיים. והוא מוסיף שהשורש הוא "סכל" - ההיפך של השורש "שכל". סכל פירושו "חסר אינטליגנציה" ובלשונו של הרשב"ם: "אדם מעוקם ונפתל". לפי הרשב"ם פירוש המילה "שיכל" הוא הפעיל משהו תוך כדי עיקום והיפוך מהטבעיות והנורמליות." ('שכל' ויקימילון)

האם יעקב פעל בטעות?[עריכה]

לא.

  • כבר בברכתו לבני יוסף יעקב אמר: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה)
  • כאשר יוסף מנסה להזיז את ידיו, יעקב ממאן ואומר: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי, גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם" (ביאור:בראשית מח יט).

ליעקב היתה תוכנית לקלקל ליוסף את תוכניתו למלוך על בני ישראל, ושמנשה יהיה יורשו. ראו: (ביאור:בראשית מח ה)

למרות נסיון חייו, והעובדה שברכת יצחק היתה חסרת ערך (מלבד קבלת "הממרא קרית הארבע" וצאן יצחק) יעקב חשב שלברכתו יש ערך והיא תעניק הצלחה למבורך. סוף דבר מראה שברכתו וכוונתו הגשימו את תוכניתו של אלוהים, אבל אפרים ומנשה אינם שותפים לה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ המילה מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך, ופרושה נובע מכאן בלבד