לדלג לתוכן

בראשית רבה פד יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


יא.    [ עריכה ]
"וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וְגוֹ'" בשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גילה לו ששמי שמש א"ר יצחק אמר יהושע לשמש עבדא בישא לאו זבינת יתך בכספיה דאבא את לא כך ראה אבא אותך בחלום "והנה השמש והירח" אף את דום מלפני מיד (יהושע י, יג): "וידום השמש והירח עמד".

"וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו" אמר הקב"ה כך תהיו גוערים בנביאכם שנאמר (ירמיה כט, כז): "ועתה למה לא גערת בירמיה הענתותי".

"וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ" ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינא כך היה אבינו יעקב סבור שתחיית המתים מגעת בימיו שנאמר "הבוא נבוא" הבוא נבוא אני ואחיך ניחא שמא אני ואמך והלא אמך כבר מתה ואת אומר אני ואמך ואחיך ולא היה יעקב אבינו יודע שהדברים מגיעים לבלהה שפחת רחל שגדלתו כאמו: