קטגוריה:יחזקאל כז יז

<< | ספר יחזקאל • פרק כ"ז • פסוק י"ז | >>

יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך.

יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ.

יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּ֠ית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֙מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָתְנ֖וּ מַעֲרָבֵֽךְ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

יְהוּדָה֙ יְהוּדָה֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3063
מורפ': HNp וְאֶ֣רֶץ וְ - ו' החיבור
אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/776
מורפ': HC/Ncbsc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp הֵ֖מָּה הֵ֖מָּה - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 1992
מורפ': HPp3mp רֹכְלָ֑יִךְ רֹכְלָ֑יִ - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 7402
מורפ': HVqrmpc/Sp2fs בְּחִטֵּ֣י בְּ - מילת יחס
חִטֵּ֣י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: b/2406
מורפ': HR/Ncfpc מִ֠נִּית מִ֠נִּית - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4511
מורפ': HNp וּפַנַּ֨ג וּ - ו' החיבור
פַנַּ֨ג - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/6436
מורפ': HC/Ncmsa וּדְבַ֤שׁ וּ - ו' החיבור
דְבַ֤שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/1706
מורפ': HC/Ncmsa וָשֶׁ֨מֶן֙ וָ - ו' החיבור
שֶׁ֨מֶן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/8081
מורפ': HC/Ncmsa וָצֹ֔רִי וָ - ו' החיבור
צֹ֔רִי - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/6875
מורפ': HC/Ncmsa נָתְנ֖וּ נָתְנ֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqp3cp מַעֲרָבֵֽךְ מַעֲרָבֵֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 4627
מורפ': HNcmsc/Sp2fs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

יְהוּדָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וְאֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הֵ֖מָּה טפחא (מלך, דרגא 2)

רֹכְלָ֑יִךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

בְּחִטֵּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) מִ֠נִּית תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)

וּפַנַּ֨ג קדמא (משרת, דרגא 5) וּדְבַ֤שׁ מהפך (משרת, דרגא 5) וָשֶׁ֨מֶן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וָצֹ֔רִי זקף קטן (מלך, דרגא 2)

נָתְנ֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

מַעֲרָבֵֽךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - הֵמָּה רֹכְלָיִךְ. בְּחִטֵּי מִנִּית בתמורה לחיטים מובחרות וּפַנַּג שם של מאכל וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן וָצֹרִי נטף (צמח ששימש לרפואה) נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

יְהוּדָה וְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן תַּגָרֵיךְ בְּהִטֵי רִיחוּשׁ וְקוֹלְיָא וּדְבַשׁ וּמְשַׁח וּשְׁעֵיף יְהָבוּ בַּחֲנּוּתָיִךְ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"בחטי מנית" - שם מקום שחיטיה יפות כמו עד בואך מנית (שופטים יא) ומדרש אגדה חטין יפין וגסין הנמכרים במניין ויונתן תרגם בחטי ריחוש לשון קבוצת מניינים הרבה טרוקא"ס בלע"ז וחבירו בפסיקתא מה הדם רחוש בעלין אף לאה רחושה בבנים ולא ידעתי מהו מפי רבי שמעון מצאתי שמצא במקרא תרגום ירושלמי בחיטי מנית ופנג דחושלא וקלמא שערי דחושלא שבגמרא אנו שונים שעורים קלופים ואומר אני מנית לשון מנות מאכל מזומן ואף לפי נקוד דגש דרכו של יונתן לתרגם התיבה פעם משמעה פעם מדרשה כן תרגם וגם שם העיר המונה אנו נוקדים שם והמונה לא מפיק ה"א ותרגם אף לתמן יתרמון קטולי קרתא דסגיאין איתרגושתהא "ופנג" - ראיתי בספר יוסף הכהן עץ אפרסמון הוא פנג והיו מצויין ביריחו ועל שם ריח הטוב נקראת יריחו באלסמ"א בלע"ז