מ"ג בראשית לו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג בראשית לו · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אׇהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עֵשָׂו נְסֵיב יָת נְשׁוֹהִי מִבְּנָת כְּנָעַן יָת עָדָה בַּת אֵילוֹן חִתָּאָה וְיָת אָהֳלִיבָמָה בַת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן חִוָּאָה׃
ירושלמי (יונתן):
עֵשָו נְסִיב יַת נְשׁוֹי מִבְּנַת כְּנָעַן יַת עָדָה בְּרַת אֵלוֹן חִיתָּאָה וְיַת אָהֳלִיבָמָה בְּרַת עֲנָה בְּרַת צִבְעוֹן חִיוָאָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עדה בת אילון" - היא בשמת בת אילון (שכתובה בבראשית כו, לד) ונקראת בשמת על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודה זרה

"אהליבמה" - היא יהודית (שכתובה בבראשית כו, לד) והוא כינה שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו

"בת ענה בת צבעון" - אם בת ענה לא בת צבעון? ענה בנו של צבעון שנאמר "ואלה בני צבעון ואיה וענה" (להלן פסוק כד) אלא מלמד שבא צבעון על כלתו אשת ענה ויצאת אהליבמה מבין שניהם והודיעך הכתוב שכולן בני ממזרות היו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עָדָה בַּת אֵילוֹן – הִיא "בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן" (בראשית כו,לד), וְנִקְרֵאת "בָּשְׂמַת" עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה.
אָהֳלִיבָמָה – הִיא "יְהוּדִית" (בראשית כו,לד), וְהוּא כִּנָּה שְׁמָהּ "יְהוּדִית" לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה (ראו מגילה י"ג ע"א) כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו.
בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן – אִם בַּת עֲנָה, לֹא בַּת צִבְעוֹן? עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה" (להלן פסוק כד). מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם; וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁכֻּלָּן בְּנֵי מַמְזְרוּת הָיוּ (ב"ר פב,טו; מדרש תנחומא וישב א).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עשו לקח את נשיו מבנות כנען: המדקדק יתן לב כי בפרשה ראשונה של תולדות יצחק נאמר יהודית בת בארי החתי, בשמת בת אלון החתי, מחלת בת ישמעאל, ובפרשה זו לא הוזכר בת בארי כלל לא שמה ולא שם אביה, אבל אלון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו, שהוחלפו שמות הבנות כאשר מצינו בכמה מקומות, בשמת בת אלון נקראת כאן עדה בן אלון, ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת, לכן יש לומר יהודית בת בארי מתה בלא בנים, אבל בת אלון ובת ישמעאל היו להם בנים המפורשים כאן, ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אחרי כן אחרי שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החורי כדכתיב לפנינו כי אהליבמה היתה בת ענה בן צבעון בן שעיר החורי, וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר, ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה היתה לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האילו לבסוף:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

בת ענה בת צבעון — והנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעון, גם שם בנו ענה. על כן יאמר, כי האב והבן, או שני האחים, שכבו אשה אחת, והנולדים לא נודעו בן מי הם. ויתכן להיות זאת אהליבמה בת ענה שהוא בן צבעון, ויחסה הכתוב לשם אביה ואבי אביה, להפריש בין ענה ובין ענה. ויש אומרים, כי יש קרח בן עדה, ויש קרח בן אהליבמה. והקרוב אלי שהוא בן אהליבמה והוא אחד, והזכירו הכתוב עם אלופי אליפז, שהיה דר עמהם. גם יתכן שמתה אמו, כי הוא הקטן מבני אהליבמה, וגדלה עדה את קרח עם בניה, ונכתב עליו שהוא מבניה, כמו "בני מיכל", ויהי לה לבן. וכן נכתב על עמלק מבני עדה, בעבור שהוא בן שפחת בעלה.

ופירוש אלוף — נשיא וגדול. ואינו כן "ככבש אלוף" (ירמיהו יא, יט), רק הכ"ף ישרת עצמו ואחר עמו, וכן הוא, "ככבש כאלוף". כי משפט לשון הקדש לדבר כן, כמו "כריע כאח לי" (תהלים לה, יד):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עדה בת אילון" - היא בשמת בת אילון ונקראת בשמת (לעיל כו לד) על שם שהיתה מקטרת בשמים לעבודה זרה ואהליבמה היא יהודית אותו רשע כינה שמה יהודית לומר שהיא כופרת בעבודה זרה כדי להטעות את אביו בשמת בת ישמעאל ולהלן הוא קורא לה מחלת (לעיל כח ט) מצאתי בהגדת מדרש ספר שמואל (פרק יז) שלשה מוחלין להם על כל עונותיהם גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה ולמד הטעם מכאן לכך נקראת מחלת שנמחלו לו עונותיו כל זה לשון רש"י והנה לא נתן טעם באבי אהליבמה שנקרא שם בארי וכאן ענה ובשמת בת ישמעאל יהיה שם העצם והוא שם תואר לקטור הבשמים ובבראשית רבה (סז יג) אמרו נתן עשו דעתו להתגייר מחלת שמחל לו הקב"ה על עונותיו בשמת שנתבשמה דעתו עליו והנה שניהם תאר אין שם העצם נודע בם ולכך אמר רבי אברהם כי היו לה שני שמות וגם לאביה ויתכן לומר כי השתים נשים ההם מתו בלא בנים אולי נענשו בעבור שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה ונשא אחות אשתו בת אלון ואחרת אהליבמה בת ענה אבל בת ישמעאל אחות נביות בעבור שהיה לה שם כעור בלשון הקדש מחלת קרא את שמה בשם הנכבד אשר היה לאשתו הראשונה מלשון בשמים כי היתה חביבה עליו בעבור שהיתה ממשפחתו ואיננה רעה בעיני יצחק אביו

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את אהליבמה בת ענה" היא היתה מבני שעיר החורי ועל ידה הלך עשו לארץ שעיר כאמרו וישב עשו בהר שעיר ובניו אחריו השמידו את החורי כאמרו כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר אשר השמיד את החורי מפניהם ולזה חזר ואמר ואלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר. ומנה האלופים כי בניו אחריו היו שכבשו ונעשית תמנע פילגש ונעשו תולדות עשו אלופים:

<< · מ"ג בראשית · לו · ב · >>