אבן עזרא על בראשית לו ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק ל"ו • פסוק ב' |
א • ב • כ • כד • כה • לא • לב • לט • מ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ו, ב':

עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אׇהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃


בת ענה בת צבעון — והנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעון, גם שם בנו ענה. על כן יאמר, כי האב והבן, או שני האחים, שכבו אשה אחת, והנולדים לא נודעו בן מי הם. ויתכן להיות זאת אהליבמה בת ענה שהוא בן צבעון, ויחסה הכתוב לשם אביה ואבי אביה, להפריש בין ענה ובין ענה. ויש אומרים, כי יש קרח בן עדה, ויש קרח בן אהליבמה. והקרוב אלי שהוא בן אהליבמה והוא אחד, והזכירו הכתוב עם אלופי אליפז, שהיה דר עמהם. גם יתכן שמתה אמו, כי הוא הקטן מבני אהליבמה, וגדלה עדה את קרח עם בניה, ונכתב עליו שהוא מבניה, כמו "בני מיכל", ויהי לה לבן. וכן נכתב על עמלק מבני עדה, בעבור שהוא בן שפחת בעלה.

ופירוש אלוף — נשיא וגדול. ואינו כן "ככבש אלוף" (ירמיהו יא, יט), רק הכ"ף ישרת עצמו ואחר עמו, וכן הוא, "ככבש כאלוף". כי משפט לשון הקדש לדבר כן, כמו "כריע כאח לי" (תהלים לה, יד):