במדבר רבה יח כא
כא. [ עריכה ]
מנצפ"ך האותיות כפולות צופים אמרום
- כ"ך נרמז לאברהם (בראשית יב, א): "לך לך" למאה שנה יוליד.
- מ"ם ליצחק (שם כו, טז) "כי עצמת ממנו מאד" רמזו שהוא וזרעו עצומים בב' עולמות.
- נ"ן ליעקב (שם לב, יא) "הצילני נא" מציל בשני עולמות.
- פ"ף לישראל למשה (שמות ג, טז): "פקד פקדתי אתכם".
- צ"ץ (זכריה ו, יב): "הנה איש צמח שמו וגו'" זה משיח ואומר (ירמיה כג, ה): "והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ".
(ישעיה ג, ג): "שר חמשים" כ"ד ספרים הוסיף עליהם י"א מן תרי עשר חוץ מן יונה שהוא בפני עצמו וששה סדרים ותשעה פרקים דתורת כהנים הרי נ'.
(שיר ו, ח): "ששים המה מלכות" ס' מסכתות "ושמנים פילגשים" פ' בתי מדרשות שהיו בירושלים כנגד פתחיה "ועלמות אין מספר" משנה החיצונה.
(שם ג, ז) "הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה" ששים אותיות שבברכת כהנים.
(בראשית יד, יד): "שמונה עשר ושלש מאות" הוא אליעזר.
(שם כו, ה) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי" בן ג' שנים הכירו.
השטן בגימטריא שס"ד מנין ימות השנה שליט להלשין בכולן חוץ מיום כפור.
אמר רב אמי בי רבי אבא אברהם עד שלא נימול ולא הוליד היה חסר ה' ניתוסף ה' ונעשה שלם והוליד למנין אותיותיו.
(משלי יב, ד): "אשת חיל עטרת בעלה" זו שרה שרי היתה שמה פליגי בה תרי אמוראי חד אמר נחלק היו"ד לשנים ה' לאברהם וה' לשרה וחד אמר יו"ד שניטל מן שרה קרא תגר עד שבא יהושע והוסיף לו משה י' י"ה יושיעך מעצת המרגלים.
י' מיצחק מול עשרה נסיונות צ' לתשעים שנה לשרה נולד ח' לשמונה ימים נימול ק' מאה שנים היו לאברהם.
ויעקב על שמו נקרא יו"ד מול העשירי חשוב מבנימין עד לוי הוא עשירי ע' בשבעים נפש ק' כנגד אותיות הברכה ויתן לך נשתיירו ב' כנגד שני מלאכים עולים.
הלוחות היו בהן תרי"ג מצות כנגד אותיות מן אנכי עד אשר לרעך לא פחות ולא יותר וכולן נתנו למשה בסיני שבהם חוקים ומשפטים תורה ומשנה תלמוד ואגדה.
(ישעיה לג, ו): "יראת ה' היא אוצרו" אין בכל המדות גדול מיראה וענוה (דברים י, יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך" יראת בגמטריא תרי"א ותורה תרי"א ויראה ותורה עמם הרי תרי"ג.
ציצית ת"ר ח' גרורין וה' קשורין הרי תרי"ג שנים למעלה וג' למטה.
ימי אברהם קע"ה שנה יצחק ק"פ שנה יעקב קמ"ז שנה כשאתה כוללן נמצא ה' מאות שנה ושתי שנים וכן מהלך שמים לארץ כימי השמים על הארץ.
(ש"ב כג, א): "הוקם על" כנגד מאה ברכות שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים בא דוד ותקן להם מאה ברכות כיון שתקנם נתעצרה המגפה על עולה של תורה ועולה של קצרה.
(הושע יד, ג): "כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו" אמרו ישראל רבש"ע בזמן שבהמ"ק קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר ועכשיו אין בידינו אלא תפלה טו"ב בגימטריא י"ז תפלה י"ט ברכות הוצא משם ברכת המינין שתקנוה ביבנה ואת צמח דוד שתקנו אחריו על שום (תהלים כו, ב): "בחנני ה' ונסני" ורבי סימון אומר קח טוב בגימטריא נפ"ש אמרו ישראל כשבית המקדש קיים היינו מקטירים חלבים ואמורין ומתכפרין ועכשיו הרי חלבנו ודמינו ונפשותינו יהי רצון מלפניך שתהא כפרה עלינו "ונשלמה פרים שפתינו".
(רות ד, יג): "ויתן לה ה' הריון" בגימטריא רע"א.
שיעור מי מקוה ארבעים סאה כל מי באר שכתוב בתורה וכמה ביצים במקוה חמשה אלפים ושבעה מאות וששים כל סאה קמ"ד ביצים חלה מ"ג ביצים וחומש ומנין למקוה שצריך ארבעים סאה (ישעיה ח, ו): "מי השלוח ההולכים לאט" בגימטריא ארבעים.
ומפריש חלה צריך שיפריש אחת מארבעים ושלש וחומש מן התורה למנין חלה.
אבות מלאכות ארבעים חסר אחת דכתיב (שמות לה, א): "אלה הדברים" אלה שלשים ושש דברים ב' הדברים ג' הרי מ' חסר אחת.
(דברים כה, ג): "ארבעים יכנו לא יוסיף" כנגד ארבעים קללות שנתקללו נחש וחוה ואדם ואדמה ופחתו חכמים אחת משום לא יוסיף רבו זכיות מליצי טובות ופחתו עונות מוטב שיבאו ב' וידחו אחד.
(ירמיה כה, כו): "ששך" בא"ת ב"ש בבל.
(ישעיה ז, ו): "טבאל" באלב"ם רמלא.
(ויקרא טז, ג): "בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה" בזאת רמז למקדש ראשון שיעמוד ת"י שנה: