קטגוריה:רות ד יג
נוסח המקרא
ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן
וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן.
וַיִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־רוּת֙ וַתְּהִי־ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶ֑יהָ וַיִּתֵּ֨ן יְהֹוָ֥ה לָ֛הּ הֵרָי֖וֹן וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃
וַ/יִּקַּ֨ח בֹּ֤עַז אֶת־רוּת֙ וַ/תְּהִי־ל֣/וֹ לְ/אִשָּׁ֔ה וַ/יָּבֹ֖א אֵלֶ֑י/הָ וַ/יִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לָ֛/הּ הֵרָי֖וֹן וַ/תֵּ֥לֶד בֵּֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות ד יג.
וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה
וַיִּקַּח
"וַיִּקַּח" -נָטַל (מילוג). מילה בעלת עוצמה. אדם לוקח בחוזק יד, כרצונו. כך פקד אברהם על עבדו: "כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, לְיִצְחָק" (ביאור:בראשית כד ד), והעבד מבקש הבהרה: "אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרַי" (ביאור:בראשית כד ה). ניתן להבין שהעבד חשב שאברהם דרש לקחת בכל דרך, גם בכוח.
אולם כאן בועז לא 'לקח' דבר. רות הודיעה לו שהיא בחרה בו לגאול אותה, כדבריה: "אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה" (ביאור:רות ג ט). בועז חשש שרות לא רוצה בו אחרי שהיא כעסה עליו ואמרה: "וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה כְּאַחַת שִׁפְחֹתֶיךָ" (ביאור:רות ב יג). לוא רות לא היתה באה אליו/עליו, הוא לא היה מעיז לעשות דבר. הוא חיכה לשמוע שהיא אוהבת אותו, ולכן הוא אמר: "בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי, הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן, לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים - אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר" (ביאור:רות ג י) ובחרת אותי.
וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה
רות לקחה את בועז כגואל, ובועז היה מודע לזה ולכן הוא אמר לה: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי, אֶעֱשֶׂה לָּךְ" (ביאור:רות ג יא), בלי הגבלה של זמן או נושא - הכל!
גם בסיפור יצחק ורבקה נאמר משפט זהה: "וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ" (ביאור:בראשית כד סז), אבל גם זה היה רק לאחר שיצחק נתן לה את כל רכושה של שרה, שכללה את פקודת אלוהים לבעלה של שרה: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" (ביאור:בראשית כא יב).
בועז ויצחק ביקשו מכלתם את הרשות לאהוב אותן, והכלות, רבקה ורות, הסכימו.
וַיִּתֵּן יְהוָה לָהּ הֵרָיוֹן, וַתֵּלֶד בֵּן
ייתכן שיש כאן רמז, שאלוהים מנע ממחלון ילד, והעניק לרות הריון מבועז. ייתכן שמחלון היה חלש או חולה, ולא הצליח להכניס את רות להריון.
למזלה נולד לרות בן. אם היתה באה בת, היה מתחיל סיפור חדש של בנות צלופחד, והיא היתה חייבת למצוא גואל נוסף מבין בניו של דודו של בועז, והסיפור לא היה נגמר. כך נולד בן, והיו לבן בנים ונכדים, והגענו לדוד המלך.
וַיִּקַּח ... וַיִּתֵּן
משחק מילים חמוד. בועז לקח, ואלוהים נתן.
גם בועז וגם רות לקחו ונתנו - אהבה, ואלוהים נתן להם אחד את השני, ובן לברכה.
ובזכות הבן הזה, ונכדו, הם ואנחנו קיבלנו את מגילת רות, שנתנה לנו שמחה ואושר, הדרכה וחינוך לדרך חיים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "רות ד יג"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.