ביאור:רות ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר (אל השער של העיר) וַיֵּשֶׁב שָׁם" השער הוא, קודם-כל, המקום שדרכו נכנסים לעיר ויוצאים ממנה, אולם במקרא, לשער העיר יש תפקיד נוסף השער הוא גם המרכז של חיי הציבור. השופטים ישבו בשער דברים ט"ז פי"ח. ייבום נעשה בשער דברים כ"ה פ"ז. כל החדשות והפרסום נעשו בשער, השיירות שהגיעו מהעולם הגדול דרך השער הביאו חדשות ופרסום ממה שקורה בחוץ. עיין תורת תמימה אות ד' "השער שעלה לשם בועז היה מקום פרסום (דהיינו שער העיר) שאנשים רבים עוברים ושבים שם וכמו שכתוב בסמוך ויאמרו כּל העם אשׁר בּשער".