קטגוריה:ישעיהו ח ו
נוסח המקרא
יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו
יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ.
יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשׂ֥וֹשׂ אֶת־רְצִ֖ין וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃
יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָ/עָ֣ם הַ/זֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַ/שִּׁלֹ֔חַ הַ/הֹלְכִ֖ים לְ/אַ֑ט וּ/מְשׂ֥וֹשׂ אֶת־רְצִ֖ין וּ/בֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"השלוח" - שם נחל קטן
"לאט" - בנחת וכן אתנהלה לאטי (בראשית לג)
מצודת דוד
"ומשוש" - ר"ל בוחרים המשוש וההשתררות אשר עם רצין ובן רמליהו
"את מי השלוח" - המשיל מלכות בית דוד למי השלוח ההולכים בנחת מבלי הרעשת קול וכן רוב מלכי בית דוד הנהיגו המלכות בנחת ובענוה
"כי מאס" - רבים מאנשי יהודה מאסו במלכות בית דוד כי היתה חלושה מול מלכות אפרים והיו רוצים במלכות פקח בן רמליהומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
השלח נהר גיחון. משחו אצלו את שלמה (מ"א א'), וחז"ל בהוריות (י"א) כריתות (ה'):
"ומשוש". שם, סמוך למלת את, וכן מקום לא ידע אל:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו ח ו.
תוכנית הבריחה מיהודה
(ישעיהו ח ו): "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֵת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, וּמְשׂוֹשׂ אֶת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ - וְלָכֵן הִנֵּה ד' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֵת מֵי הַנָּהָר העצומֵים וְהָרַבִּים, אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר ואֵת כָּל כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו"
מה הם "מי השילוח ההולכים לאט"? ומהו "משוש את רצין ובן רמליהו"?
א. מי השילוח = מלכות בית דוד (?)
מקובל לפרש, שמי השילוח הם משל למלכות בית דוד (אולי משום ששלמה, המלך השני לבית דוד, נמשח על מעיין הגיחון, שהוא המקור למי השילוח - מלכים א א לג: " "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם 'קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם, וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן... וימשחו אֹתוֹ צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגִּחוֹן" ...").
לפי זה, הפסוק מדבר עַל אנשים שמאסו אֶת בית דוד ורצו לסלק אותו מהשלטון ביהודה.
הביטוי "משוש אֶת רצין ובן רמליהו" יכול להתפרש בשתי דרכים:
1. לפי רוב הפירושים, הכוונה למרד שתיכננו אנשים ביהודה נגד מלכות בית דוד: הם תיכננו משוש = חיבור וברית עם רצין מלך ארם ופקח בן רמלִיהו מלך שומרון, נגד בית דוד (משוש = חיבור, כמו (ישעיהו סב ה): "כי יבעַל בחור בתולה יבעַלוך בְנִיך ומשוש חתן עַל כלה ישיש עַלִיך אֶלהיך").
- אולם, בשום מקום בתנ"ך לא מצאנו שבני יהודה באותו זמן תיכננו לכרות ברית עם רצין ופקח. בפרק ז מסופר שהם מאד פחדו מרצין ופקח, ובמלכים ב טז נאמר שהם רצו לכרות ברית עם אשור כדי שיגנו עליהם מפני רצין ופקח, אבל בשום מקום לא מסופר שהם רצו לכרות ברית דווקא עם אויביהם מארם ואפרים (ע"ע מדוע היה כל-כך חשוב לישעיהו להרגיע את אחז? )
2. יש אומרים שהפסוק מתייחס לבני ארם ואפרים, שרצו לסלק את בית דוד מהשלטון ביהודה ולהמליך מלך מטעמם (ישעיהו ז ו): "נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן טָבְאַל").
- אולם, הביטוי " העם הזה " מתאים יותר לעם יהודה, העם שבתוכו חי ישעיהו, ולא לעמי ארם ואפרים.
בנוסף לכך, יש בעיות בעצם הפירוש ש"מי השילוח" הם משל לבית דוד:
- בשום מקום אחר בתנ"ך לא מצאנו שמלכות בית דוד נמשלה למי השילוח;
- ועוד: המלך מבית דוד היה, באותו זמן, אחז - שהיה רשע, והצדיקים שביהודה בוודאי מאסו אותו, ובצדק; ולכן, לא ברור למה הנביא מוכיח אותם על כך ש"מאס העם הזה את מי השילוח".
ב. מי השילוח = ירושלים
לכן נראה לי, שמי השילוח הם - פשוטם כמשמעם - המים של מעיין השילוח, הזורמים בירושלים; והאנשים ש" מאסו את מי השילוח " הם אנשים שהחליטו שהם לא רוצים עוד לגור בירושלים, אלא לברוח ממנה ולהסתתר במקום אחר, כי פחדו מפני רצין ופקח (ראו מדוע פחד אחז? ).
גם לפי זה, יש שני פירושים ל"משוש את רצין ובן רמליהו":
3. המילה " משוש " משמעה "ייחוס שמחה וששון", כלומר - בני יהודה חושבים שרצין ופקח הם חזקים יותר, ושהם ינצחו את יהודה וישמחו בשמחת-מנצחים, ולכן הם רוצים לברוח.
4. או, כפי שפירשנו קודם, המילה " משוש " משמעה "חיבור" - בני יהודה רוצים לברוח מירושלים ולהתחבר אל רצין ופקח, כלומר לבקש מהם מקלט.
בכל מקרה, הנביא אומר להם, שהתכנית שלהם לא תצליח - "ולכן הנה ד' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים, את מלך אשור ואת כל כבודו; ועלה על כל אפיקיו, והלך על כל גדותיו" - אם יברחו מ"מי השילוח" שבירושלים, הם יטבעו ב"מי הנהר העצומים והרבים" - צבא אשור ישטוף וירמוס אותם.
ישעיהו ניסה לשכנע את בני יהודה, שירושלים היא - עדיין - המקום הבטוח ביותר ליהודים, וכל ניסיון לברוח ממנה רק יעמיד אותם בסכנה גדולה הרבה יותר.
ראו: אל תיגררו לבהלה , דברי המתים לא יאירו לכם את הדרך .
תגובות
פרשנות מאוד חלשה. יש הנגדה מאוד ברורה בין מי השילוח ההולכים לאט לבין השצף של אשור. מדובר באירוע היסטורי ברור וידוע, יש להתייחס למערכת המדינית דאז. ממלכת יהודה דגלה באופן מובהק מאז מסע שישק בכניעה מיידית ותשלום מס, זו היתה הדרך הירושלמית. אין כאן ביקורת לעגנית, זו האמת ההיסטורית שכל חוקר מקרא יסכים עליה עם כל הסטוריון. בית דוד משמעו היה בית וסלי. לפיכך כל אדם שחי את (או ב) התקופה יודע שהכוונה היא שאלמנטים חסרי אחריות מאסו בדיפלומטיה הזהירה המפוכחת והכנועה של יהודה. ההנגדה הפיוטית לשצף אשור דומה לרוח נבואת ירמיהו.
- -- אורן קריסטל, 2015-07-24 03:28:33
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו ח ו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.