מצודות על ישעיהו ח
<< · מצודות על ישעיהו · ח · >>
פסוק א
מצודת ציון
"גליון" - הוא מלשון מגילה ונקרא ע"ש סופו כמו ובגדי ערומים (איוב כב) והדומים
"בחרט" - ענינו עט וקולמוס ודומה לו ויצר אותו בחרט (שמות לב)
"חש" - ענין מהירות
מצודת דוד
"בחרט אנוש" - לפי שהיה זה במראה הנבואה אמר לו שיכתוב זה בחרט אנוש במעשה ממש ולא במראה הנבואה לבד
"למהר שלל" - ר"ל למלאות הגליון באמרים שיהיו מורים על מהירות בוא זמן השלל מן דמשק ועל מהירות בוא זמן הבזה של שמרוןפסוק ב
מצודת דוד
"אוריה הכהן" - יתכן שהוא אוריה כ"ג שהיה בימי אחז
"זכריהו" - יתכן שכן היה שם אחד מחשובי ירושלים בזמן ההוא וחז"ל אמרו שאוריה הוא שניבא בימי יהויקים וזכריהו הוא שהיה בתחילת בית השני ופירשו שאמר המקום כאשר תתקיים נבואת פורעניות אוריה תהיה לעדות שתתקיים נבואת נחמות זכריה
"ואעידה" - אלה דברי ישעיהו שאמר אחר שכתבתי הדברים האלה העדתי לי עדים נאמנים ר"ל החתים עליו אלה העדים שתהיה כתובה וחתומה בעדים שכן תהיה בקרובפסוק ג
מצודת ציון
"ואקרב" - ענין תשמיש
"הנביאה" - כן תקרא אשת הנביא
מצודת דוד
"מהר שלל וגו'" - להיות לאות על דברי הגליון
"ואקרב" - אח"ז קרב אל אשתו ותהר וגו'פסוק ד
מצודת ציון
"חיל" - הון ועושר
מצודת דוד
"לפני מלך אשור" - כי הוא ישללם כמ"ש ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה וגו' (מלכים ב' יב) ונאמר עליו עלה שלמנאסר מלך אשור וישב לו מנחה (שם יז) וזהו השלל ושניהם היו בימי אחז
"ישא" - הנושא ישא והוא מקרא קצר
"בטרם ידע" - עדיין לא יהיה בו דעת לקרוא אבי ואמיפסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
"השלוח" - שם נחל קטן
"לאט" - בנחת וכן אתנהלה לאטי (בראשית לג)
מצודת דוד
"ומשוש" - ר"ל בוחרים המשוש וההשתררות אשר עם רצין ובן רמליהו
"את מי השלוח" - המשיל מלכות בית דוד למי השלוח ההולכים בנחת מבלי הרעשת קול וכן רוב מלכי בית דוד הנהיגו המלכות בנחת ובענוה
"כי מאס" - רבים מאנשי יהודה מאסו במלכות בית דוד כי היתה חלושה מול מלכות אפרים והיו רוצים במלכות פקח בן רמליהופסוק ז
מצודת ציון
"אפיקיו" - הוא המקום שנגרים שם המים בחוזק וכן כאפיקים בנגב (תהלים קכו)
"גדותיו" - הם שפתי האפיקים וכן והירדן מלא על כל גדותיו (יהושע ג)
מצודת דוד
"ועלה וגו'" - ר"ל במרבית אנשיו יכסה פני תבל
"את מלך אשור" - ר"ל הוא הנמשל להמים העצומים ואותו יעלה עליהם
"ואת כל כבודו" - יעלה עמו כל כבוד עשרו כי יהיה לבו נכון בטוח להתגבר על כל ואין פחד מלחמה לנגד עיניו
"העצומים" - המרעישים בקול גדול
"ולכן" - על שמאסו בנחל קטןפסוק ח
מצודת ציון
"וחלף" - ועבר
"מוטות" - מלשון הטיה
"כנפיו" - מלשון כנף
מצודת דוד
"מטות כנפיו" - התפשטות מחנהו יהיה מלא רוחב ארצך אתה עמנואל והוא יהודה שהבטיחם המקום להיות עמם כאשר יורה שם עמנואל בן העלמה אשת אחז
"עד צואר יגיע" - יבוא עד חוזק הצואר והוא ירושלים ולפי שהמשילו למי הנהר אחז לשון סכנת מים שוטפים אם מגיע אל הצואר
"וחלף ביהודה" - יעבור בארץ יהודה וישטוף ויעבור להלן ר"ל יכבש ערי בצורות ויצר על אחרותפסוק ט
מצודת ציון
"רועו" - ענינו שבירה ורציצה כמו תרומם בשבט ברזל (תהלים ב)
"וחותו" - גם הוא ענין שבירה כמו יחת אפרים מעם (לעיל ז)
"התאזרו" - התחזקו כי האזור במתניו הוא מחוזק ומזורז ביותר
מצודת דוד
"התאזרו" - התחזקו במלחמה ובסוף תשברו וכפל הדבר לחזק הענין
"והאזינו וגו'" - הבאים ממרחק לעזרת סנחריב האזינו אמרי וחדלו לכם
"רועו" - אתם חיל סנחריב שברו עמים רבים ואח"ז תשברו גם אתםפסוק י
מצודת דוד
"דבר וגו'" - דברו דבריכם אבל לא תתקיים כי עמנו אל ולא יעזבנו בידכם
"עצו וגו'" - התייעצו מה לעשות ומה בכך כי הלא תופרפסוק יא
מצודת דוד
"לאמר" - וכה אמר אלי
"ויסרני" - גם הוכיח והזהיר אותי מלכת בדרך העם הזה והם שבנא וסיעתו שהמה מתפחדים מחיל סנחריב וחושבים למרוד בחזקיה מלכם ולהשלים עם סנחריב
"בחזקת היד" - ר"ל יפר עצתם בחוזק יד ובזרוע נטויה כגבור ואיש מלחמה כי יכה כל חילו הרב
"כי כה אמר ה' אלי" - חוזר למעלה שאמר עצו עצה ותופר וכו' כי כה אמר ה' אלי שיופר עצתכם וגו'פסוק יב
מצודת ציון
"קשר" - ענין אגודה אחת
"תעריצו" - ענין חוזק כמו כגבור עריץ (ירמיהו כ)
מצודת דוד
"ואת מוראו" - לא תיראו מפחד סנחרב
"ולא תעריצו" - ולא תתנו לו בפה העריצות והחוזק לומר עליו שהוא חזק ביותר כאשר יאמרו העם הזה
"לא תאמרון קשר וגו'" - ר"ל עם כי שבנא וסיעתו המה הרוב מול חזקיה וסיעתו והתורה אמרה אחרי רבים להטות מ"מ לא תאמרון להתקשר ולהתחבר לכל אשר יאמר העם הזה בקשר המרדפסוק יג
מצודת דוד
"והוא מעריצכם" - והוא יתן לכם עריצות וכח מול האויב
"והוא מוראכם" - ורק הוא לבד יהיה מוראכם ר"ל לא תפחדו ממי כי אם ממנו יתברך
"אותו תקדישו" - ר"ל השענו בה' וקדשו שמופסוק יד
מצודת ציון
"למקדש" - ענינו ארמון משגב וכן כי מקדש מלך הוא (עמוס ז)
"נגף" - ענין הכאה
מצודת דוד
"לפח ולמוקש" - חוזר למעלה לומר למה יהיה לאחד לאבן נגף וגו' לפי שהוא היה לפח ולמוקש להמלך היושב בירושלים והוא חזקיה
"והיה למקדש" - המקום ב"ה יהיה לשני בתי ישראל והם חזקיה וסיעתו ושבנא וסיעתו לאחד יהיה לארמון משגב ומגדל עוז להשגב בה והוא חזקיה וסיעתו כי ינצלו מיד סנחריב ולאחר יהיה לאבן נגף ולצור מכשול והוא שבנא וסיעתו כי אחר שהשלימו עם סנחריב ויצאו אליו נאבדו כולםפסוק טו
מצודת ציון
"ונוקשו" - יפלו בהמוקש
מצודת דוד
"ונפלו וגו'" - כפל הדבר במ"ש לחוזק הענין
"וכשלו בם" - בהאבן הנגף ובהצור המכשול יכשלו רבים והם סיעת שבנאפסוק טז
מצודת ציון
"צור" - ענין קשירה כמו מי צרר מים בשמלה (משלי ל)
"תעודה" - ענין התראה ע"ש שדרך להתרות בעדים לבל יכחיש והתורה נקראת כן על שהיא מלאת מהתראות ואזהרות
"חתום" - ענין סגירה כמו הספר החתום (לקמן כט)
"בלמדי" - ר"ל בתלמידים וכן וכל בניך למודי ה' (לקמן נד)
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"וחכיתי" - ענין תקוה כמו אשרי כל חוכי לו (לקמן ל)
מצודת דוד
"וקויתי לו" - כפל הדבר במ"ש לחזוק הענין
"וחכיתי לה'" - כהתימו לדבר דבר ה' אמר אקוה לה' שכן יהיה עם כי עתה הוא המסתיר פניו מבית יעקב הם עשרת השבטים לא יסתיר פניו מבית יהודה אם ישמרו התורהפסוק יח
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"האובות" - המעלים את המת לשאול ממנו עתידות
"והידעונים" - המכניסים עצם חיה ששמה ידוע והעצם מדבר ע"י כשוף
"המצפצפים" - כן נקרא השמעת קול העוף כמו ופוצה פה ומצפצף (לקמן י)
"והמהגים" - כן נקרא השמעת קול היונה כמו אהגה (כיונה לקמן לח)
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת ציון
"לתורה" - באה הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט)ומשפטו בכסא
"ולתעודה" - כן נקראה התורה ועם שאמר לתורה אמר גם לתעודה וכן אדמת עפר (דנייאל יב) והדומים
"שחר" - ענין זוהר ואורה והוא מלשון אור השחר
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"נקשה" - מלשון קשה
"והתקצף" - מלשון קצף וכעס
מצודת דוד
"ופנה למעלה" - לבקש עזר מאלוה האמיתי וכאומר הוא פנה אבל לא הועיל כי כבר נחתם הגזר דין
"וקלל במלכו ובאלהיו" - כי לא מצא עזר לא ממושלי ישראל ולא מעגלי הזהב והבעלים שעבדו
"נקשה ורעב" - בא עליו מאורע קשה וסבל הרעבון כי נחסר לחמו
"ועבר בה" - ומי שעבר בדרך הזה לדרוש באובות והם בני עשרת השבטיםפסוק כב
מצודת ציון
"מעוף" - ענין חושך כמו תעופה כבקר תהיה (איוב יא)
מצודת דוד
"מעוף צוקה" - צרה חשיכה וכפל הדבר במ"ש
"ואפילה מנודח" - יהיה מנודח אל האפלה
"והנה צרה וחשכה" - כי לא מצא עזר
"ואל ארץ יביט" - אולי ימצא עזר ממושלי ארץפסוק כג
מצודת ציון
"מועף" - מלשון עיפות
"מנודח" - מלשון דחיה
"מוצק" - מלשון צוקה וצרה
"גליל" - ענין סביב
מצודת דוד
"גליל הגוים" - אח"ז גלו כולם בסוף ימי הושע והיא בשנת ו' לחזקיה כמ"ש במ"ב א"י בכללה נקראה גליל הגוים שהיתה גוללת אליה כל הגוים שהכל היו מתאוים לה ובאין לה לסחורה כענין שנאמר נחלת צבי צבאות גוים (ירמיהו ג) וכ"ז חוזר למעלה שאמר לא תהיו נפתים אחר המסיתים לדרוש באובות כי בני עשרת השבטים דרשו באובות והגיע להם הרבה מהרעות
"עבר הירדן" - אח"ז גלו אותה שבעבר הירדן כמ"ש ויער וגו' ויגלם לראובני וגו' (דברי הימים א' ה) וזה היה בימי הושע בן אלה והיא בשנת י"ב לאחז כן משמע בס"ע
"דרך הים" - עכשיו מונה סדר גלותם ואמר בתחלה גלו היושבים דרך ימה של טבריה והיא ארץ נפתלי שנאמר בו ים ודרום ירשה (דברים לג) וזה היה בימי פקח בן רמליהו כמ"ש במ"ב והוא בשנת ד' לאחז
"והאחרון הכביד" - אבל גלות האחרון יכבד מהם כי הכל יגלו
"כעת הראשון" - גלות האמצעית תהיה קלה כאותה של עת ראשון אשר הקל להגלות את ארץ זבולון וארץ נפתלי וכן בגלות האמצעית לא יגלה רק אותם שבעבר הירדן
"כי לא מועף" - כי לא יהיה עייפות ותשות כח להעם אשר הועמד להיות לה למוצק ולהצר כי שלש פעמים יבא עליהם
<< · מצודות על ישעיהו · ח · >>