מצודות על ישעיהו ט
<< · מצודות על ישעיהו · ט · >>
פסוק א
מצודת ציון
"צלמות" - צלו של מות ר"ל חשכת הקבר
"נגה" - ענין הארה וזריחה
מצודת דוד
"יושבי וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"העם ההלכים בחשך" - מוסב למעלה לומר אבל העם הזה על שלא היו כמוהם עם כי אף המה הלכו בחשך מפחד סנחרב הנה בסוף ראו אור גדול בעת מפלתופסוק ג
מצודת ציון
"סבלו" - מלשון סבל ומשא
"שבט" - כן יקרא המושל כמו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט)
"הנוגש" - ענין לחץ ודחק
"החתות" - ענין שברון
מצודת דוד
"החתות" - העם הזה שברת בלילה אחת כמו עת מפלת מדין בימי גדעון כי גם המה נאבדו בלילה אחת
"כי את עול סבלו" - העול שהיה סובל חזקיהו ומי שהיה מטה שכמו להעמיס עליו משא כבד להעלות מס קשה ואת השבט שהיה נוגש ורודה בו והוא אשור וכפל הדבר במ"ש לתפארת המליצהפסוק ד
מצודת ציון
"סאון" - כמו שאון בשי"ן והוא המיית מלחמה
"ושמלה" - ענין מלבוש
"מגוללה" - מלשון גלגול וסבוב
מצודת דוד
"והיתה" - אבל נצחון המלחמה ההיא היתה דומה לשרפה הנאכל באש כי לא נשמע רעש מלחמה ולא נראה דם כי המלאך הכה בהם
"כי כל סאון" - כל שאון המיית מלחמה הדרך להיות המייה ברעש גדול ושמלת ההרוגים מגוללת בדמים ומלוכלכת בופסוק ו
מצודת ציון
"ולסעדה" - ענין השענה
מצודת דוד
"קנאת ה'" - כ"ז הצדקה יעשה על כי יתקנא על מה שחרף סנחריב כלפי מעלה
"מעתה ועד עולם" - כל ימי חזקיה
"במשפט ובצדקה" - ר"ל אם במשפט לבד לא יהיו כדאים לזה כי אין הזכות רב כ"כ מ"מ יעשה עוד צדקה
"ולסעדה" - לבל תהיה נופלת
"להכין אותה" - להשאר עומדת על כנה ובסיסה וחוזר על הכסא ועל העדה
"ועל ממלכתו" - גם על אנשי ממלכתו יהיה מרבית הממשלה והשלום
"על כסא דוד" - מרבית הממשלה והשלום יהיה על כסא דוד ר"ל על המלך היושב על הכסא
"למרבה המשרה" - ר"ל השם שר שלום יורה על מרבית הממשלה ועל מרבית השלום עד אין סוףפסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"וגזית" - אבנים גזוזים ומחוטבים ביושר רב
"שקמים" - מין אילן תאנה וכן ובולס שקמים (עמוס ז)
"גדעו" - נכרתו כמו ואשריהם תגדעון (דברים ז)
מצודת דוד
"שקמים גדעו" - אם נכרתו השקמים נחליף ארזים המעולים מהם וכפל הדבור במ"ש
"לבנים נפלו" - מה בכך שנפלו בנין הלבנים הלא נבנה תמורתן באבני גזית ר"ל אם האויב גלה המקצת הנה עתה נתחזק ביותר כי חושבים שבא במקרה והיא לא תתמידפסוק י
מצודת ציון
"יסכסך" - ענין בלבול וכן וסכסכתי מצרים (לקמן יט)
מצודת דוד
"ואת אויביו יסכסך" - ובזה יבלבל דעת אויביו הם רשעי ישראל
"וישגב" - כאומר הנה כל עצמם לא סמכו אלא על רצין ודעו שה' ישגב ויחזק את צרי רצין עליו וא"כ כשל עוזר ונפל עזורפסוק יא
מצודת דוד
"בכל זאת" - בכל הפורעניות שכבר בא לא שב אף ה' מישראל ועוד ידו נטויה להכות עוד בהם
"בכל פה" - ר"ל מלאו כל תאותם מהם
"ארם מקדם" - אף כי מאז בימי יהואחז הרעו להם ארם היושב במזרח א"י וגם פלשתים היושבים במערב הרעו להםפסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"ראש" - ר"ל החשוב
"וזנב" - ר"ל השפל
"כפה" - כן נקרא הענף כמו וכפתו לא רעננה (איוב טו) לפי שהיא כפופה
"ואגמון" - הוא הגומא הגדל במים
מצודת דוד
"כפה ואגמון" - השרים הדומים לענף יפה וכפל הדבר במ"ש
"ויכרת ה'" - לכן יכרת הכל ביום אחד החשוב והשפלפסוק יד
מצודת ציון
"מורה" - מלמד כמו את מי יורה דעה (לקמן כח)
מצודת דוד
"הוא הזנב" - הוא השפל שבעם
"מורה" - המלמד לעשות שקר
"ונשוא פנים" - מי שהכל נושאים לו פנים לפי רוב החשיבותפסוק טז
מצודת ציון
"ומרע" - מרשיע
"נבלה" - דבר מגונה
"נטויה" - מלשון הטיה
מצודת דוד
"ועוד ידו נטויה" - להכות בהם עוד יותר
"כלו חנף" - כולם מחניפים לרשעים
"לא ישמח" - כי כשאדם חוטא ובא עליו העונש אין שמחה לפני המקוםפסוק יז
מצודת ציון
"שמיר ושית" - מיני קוצים
"ותצת" - מלשון הצתה והבערה
"בסבכי היער" - הענפים המסובכים ונאחזים זה בזה כמו עד סירים סבוכים (נחום א)
"ויתאבכו" - הוא ענין התרוממות ואין לו דומה
"גאות" - מלשון גאוה
מצודת דוד
"ויתאבכו" - בעבור מרבית התבערה יתרוממו גאות העשן כי תנשא למעלה למעלה ר"ל הפורעניות תגדל מאד
"כי בערה" - הרשעה שעושים תבער כמו אש ובתחלה תשרוף הפחותים שבעם ואח"ז בהגדולים שבהם ר"ל העון עצמו יקטרג עליהם ויפרע מהםפסוק יח
מצודת ציון
"בעברת" - מלשון עברה וחמה
"נעתם ארץ" - ת"י חרוכת ארעא
"אל אחיו" - על אחיו
מצודת דוד
"כמאכלת אש" - כמו הדבר הנאכל באש שהעץ שנאחז בו האש מדליק את העץ האחר כן העם הזה איש אל אחיו לא יחמולו ולא יהיה די להם הרע שעשה האויב
"בעברת ה'" - בחמת ה' תתחרך ותשרף ארץפסוק יט
מצודת ציון
"ויגזר" - ענינו חטיפה כי החוטף דבר מה גזרו וכרתו ממקומו
"על ימין" - בימין על במקום בי"ת כמו עמדתם על חרבכם (יחזקאל לג)
מצודת דוד
"איש" - כל אחד יאכל בשר זרועו מעקת רעבון
"ויגזור" - יחטוף ממי שעומד בימין וישאר עדיין רעב ויאכל ממי שעומד בשמאל ולא ישבעו כי מעט ימצא בהםפסוק כ
מצודת דוד
"ועוד ידו נטויה" - להכות עוד
"יחדו המה" - שניהם יחד ילכו על יהודה לשלול שלל
"מנשה את אפרים" - מנשה יבוז וישלול את אפרים
<< · מצודות על ישעיהו · ט · >>