מצודות על ישעיהו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · י · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומכתבים" - הדיינין עצמם המצוים לסופריהם לכתוב המה יצוו לכתוב דברי עמל

"הוי" - יש להתאונן על החוקקים הם סופרי הדיינים על כי המה חוקקים און ר"ל כותבים דבר שאינו הגון וכשר

מצודת ציון

"החוקקים" - ענין כתיבה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"להיות" - עי"ז תהיינה האלמנות שללם רצה לומר הרי כאלו הם בוזזים ושוללים את האלמנות והיתומים

"ולגזול" - להעביר משפט האמת מן עניים

"להטות" - מכתבם יהיה סיבה להטות את הדלים מן הדין הראוי להם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנה תעזבו" - כשתלכו בגולה אנה תעזבו ההון אשר אספתם בגזל הלא לא ישאר לא בן ולא בת

"לעזרה" - לעזור לכם

"ולשואה" - לעת תבוא עליכם החושך ממרחק וזהו מלך אשור

"ומה תעשו" - כאומר אם אין כח ביד האלמנות והיתומים אבל מה תשיבו להמקום ב"ה בעת יפקוד עליכם העון הזה

מצודת ציון

"פקודה" - ענין זכרון כמו ותפקוד עלי עון האשה (שמואל ב ג)

"ולשואה" - ענין חושך כמו אמש שואה (איוב ל)

"על מי" - כמו אל מי

"ואנה" - איה

"כבודכם" - כן יקרא העושר וכן עשה את כל הכבוד הזה (בראשית לא)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועוד ידו נטויה" - להכות בהם בהיותם בארץ אויביהם

"ותחת" - ובאותו מקום יפלו הרוגים

"בלתי כרע" - במקום אשר לא כרע כריעת המרבץ שם באותו המקום יהיה אסיר רצה לומר חוץ מארצכם תאסרו

מצודת ציון

"בלתי" - ענינו כמו לא

"תחת" - במקום כמו שבו איש תחתיו (שמות יח)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולשומו מרמס" - לרמסו ברגל כטיט המושלך בחוצות

"עברתי" - מה שאני מלא עליו עברה וזעם

"בגוי חנף" - הם ישראל המחניפים ליצרם למלאות שאלתו ופתויו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולהכרית" - חושב להכרית הכל לבל ישאיר אף מעט

"כי להשמיד בלבבו" - כי חושב בלבבו להשמיד הכל ואף ירושלים כאלו נעשה הנצחון בכח זרועו

"ולבבו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והוא" - אבל סנחריב מלך אשור לא ידמה כן כמו שהיא שגזרה היא מלפני

מצודת ציון

"ידמה" - מלשון דמיון ומחשבה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחדו" - זה כזה כל אחד חשוב כמלך לפי מרבית העם שיש לכ"א

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם לא וגו'" - האם לא כמו שכבשתי את ארפד אשר היא משלטנות חמת האם לא כמו שכבשתי את דמשק כן אכבש את שומרון

"הלא ככרכמיש" - הלא כמו שכבשתי את כרכמיש כן כבשתי את כלנו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר מצאה ידי" - כמו שהשיגה ידי לכבוש הממלכות האלה עובדי האליל והלא פסיליהם חזקים מפסילי ירושלים ומפסילי שמרון וכאומר אם כן כ"ש שאכבוש את ירושלים ואת שמרון

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולאליליה" - כי גם האלילים שבר ולקח עמו לאשור

"הלא כאשר וגו'" - אחר שיכבוש שמרון בבואו על ירושלים יאמר הלא כאשר וגו'

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל תפארת" - על התפארות גאותו

"אפקוד" - אז אשגיח על מה שהפרה והרבה גודל לבב

"כי יבצע" - כאשר ישלים ה' את מעשהו להביא חיל סנחריב על ציון וירושלים

מצודת ציון

"יבצע" - ענין השלמה כמו וידיו תבצענה (זכריה ד)

"אפקוד" - ענין השגחה כמו פקדו נא וראו (שמואל א יד)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואוריד" - הורדתי היושבים במקום חוזק וחוזר על תחלת המקרא שאומר את כל אלה עשה בכח הזרוע ובחכמה נפלאה

"ועתודותיהם שושתי" - שללתי אוצרותיהם

"עשיתי" - כל מה שעשיתי בדבר הנצחון עשיתי בכח ידי ובחכמתי כי אני נבון

"ואסיר" - כי לכל עם יש גבול לארצו כפי התפשטות המלכות באמרם עד כאן גבול מלכות זו וע"כ וגו' וכיון שכבש הכל הסיר הגבולים כי נחשב הכל כמלכות אחת

מצודת ציון

"ועתודותיהם" - אוצרותיהם המזומן לעת הצורך והוא מלשון התעתדו לגלים (איוב טז)שהוא ענין הזמנה

"שושתי" - כמו שוסתי בסמ"ך והוא ענין בזה ושלל כמו שוסים את הגרנות (שמואל א כג)

"כביר" - ענין חוזק כמו כביר כח לב (איוב לו)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא היה נודד כנף" - לפי שדמה הגולים לקן צפור ולביצים עזובות אמר לשון הנופל בעופות שמנדנדים בכנפיהם ופותחים פיהם ומצפצפים בחושבם שבזה ינצלו ור"ל שלא עמד מי למולו למחות בידו

"וכאסוף וגו'" - אספתי אני את כל אנשי הארץ כמו המאסף בצים שעזבם אמם והלכה לה

"ותמצא כקן ידי" - ר"ל השיגה ידי לצבא העמים כמו שיד כל משגת קן צפור המופקר

מצודת ציון

"כקן" - הוא מדור העופות כמו ודרור קן לה (תהלים פד)

"לחיל" - ענין צבא העם

"ופוצה" - ענין פתיחה כמו פציתי פי (שופטים יא)

"ומצפצף" - כן נקרא השמעת קול העופות

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כהרים מטה" - כאלו המטה הרים וגו' וכפל הדבר במ"ש

"לא עץ" - הנה באמת לא העץ הוא המרים כי אם האדם הוא המרים ור"ל הנה כן לא אשור הוא בעל הנצחון כי אם המקום שהמשילו

"אם יתגדל וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"כהניף שבט" - כאילו השבט עם מרימיו הניף את השבט רצה לומר כאילו כח שניהם עשתה את ההנפה

"היתפאר" - אמר הנביא וכי מהראוי שיתפאר הגרזן על החוצב בו לומר אני החוצב ולא אתה ר"ל הלא אשור אינו אלא כגרזן ביד האל ולא בכוחו יגבר

מצודת ציון

"הגרזן" - שם הכלי שחוטבים בו העצים כמו ונדחה ידו בגרזן (דברים יט)

"החוצב" - ענין חטיבה ובקיעה ודומה לו וגם יקב חצב בו (לעיל ה)

"המשור" - שם כלי מלא פגימות עשויה לחתוך בה העצים וכן וישר במגרה (דברי הימים א' כ)

"מניפו" - מלשון הנפה והרמה

"כהרים" - מלשון הרמה והגבהה

"את מרימיו" - עם מרימיו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותחת כבודו" - ובמקום שהיה מתכבד בעצמו לתלות הדבר בכח זרועו במקום זה יהיה ללעג וקלס כי תבער הבערה כתבערת אש רצה לומר כל אנשיו ימותו על ידי המלאך המכה בהם כאלו נשרפו באש וכן נאמר בו והיתה לשרפה מאכולת אש (לעיל ט)

"לכן" - בעבור גודל לבבו

"במשמניו רזון" - ירזה את השמנים שבעמו רצה לומר יאבדו מן העולם

מצודת ציון

"במשמניו" - מלשון שמן

"רזון" - הוא ענין כחשות

"ותחת" - במקום

"יקד" - ענין הבער כמו על מוקדה (ויקרא ו)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שיתו ושמירו" - הם השלטונים והסגנים וקראם כן לפי שבהם היה מכאיב העמים כבקוץ מכאיב

"וקדושו" - הוא האל קדוש ישראל וכפל הדבר במ"ש

"והיה אור ישראל" - האל המאיר לישראל

מצודת ציון

"שיתו ושמירו" - מיני קוצים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיה" - העם ההוא יהיה כהנטחן מן התולעת אשר יטחן בפיו את העצים דק דק ולפי שהמשילם לעצי היער אמר לשון הנופל בהשחתת העצים

"מנפש וגו'" - כי ישרוף גופם ונפשם

"וכרמלו" - ר"ל בעלי העושר ככרמל הזה שהוא מלא ברכת ה' שדות וכרמים

"וכבוד יערו" - מרבית אנשיו כעצי היער אשר היה מתכבד בהם

מצודת ציון

"וכרמלו" - שם כרמל הונח למקום שדות וכרמים וכמ"ש והיה מדבר לכרמל (לקמן לב)

"כמסוס נוסס" - שם התולעת האוכל וטוחן את העץ נקרא נוסס ודומה לו וכצמר יאכל סס (לקמן נא) והנטחן עצמה נקראה מסוס

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונער" - אף הנער לא ילאה לכתבם ולפרטם כי מעטים יהיו

"מספר יהיו" - יהיו מעט מתי מספר

"ושאר" - שאר העץ הנשאר ביערו ר"ל הנשאר במחנהו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באמת" - בכל לבב

"ביום ההוא" - כשיראה גדול הנס הזה

"על מכהו" - על מצרים שהם היו תחילת המציקים להם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שאר ישוב" - השארית ישובו ולתוספת ביאור אמר שאר יעקב וגו' רצה לומר השארית מבני יעקב הם ישובו לה' שהראם גבורות באשור

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אם וגו'" - רצה לומר אף על פי שיהיו מרובים לא ישאר בהם כי אם שארית אשר ישובו לה' כי כליון חרוץ יבוא כנחל שוטף במשפט צדק ואמת כי יהיו ראוים לכליון

מצודת ציון

"חרוץ" - גזור וחתוך כמו כן משפטך אתה חרצת (מלכים א' כ)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כלה ונחרצה" - רצה לומר הכלה תהיה נחרצה מה שיעשה ה' בקרב הארץ ולזה ישארו מעט מהרבה

מצודת ציון

"ונחרצה" - נגזרה ונחתכה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בדרך" - כענין שעשה במצרים שהכאיבו לישראל ואיימו עליהם ולא כלו אותם

"לכן" - לפי שידעתי אשר חזקיה וסיעתו המה ישובו אלי

"בשבט יככה" - ר"ל לא יעשה בך כלה רק יכה אותך בשבט המכאיב וישא עליך מטהו לאיים ולהפחיד

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואפי" - חמתי תשוב על התבל שעשו הם החרופין והגדופין אשר גדפו נערי מלך אשור ורצה לומר החמה תחול עליהם לגמול התבל

"וכלה זעם" - הזעם שלי הנתון ביד אשור להיות לו למטה כמ"ש למעלה ומטה הוא בידם זעמי הנה במעט זמן יכלה הזעם

מצודת ציון

"מזער" - ענינו כמו מעט וכן זעיר שם (לקמן כח) וכפל בשמות נרדפים להמעטת הזמן

"תבליתם" - ענינו דבר מגונה שאין ראוי לעשותה כמו תבל הוא (ויקרא כ)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונשאו" - יטלטלנו מן העולם כדרך שנשא את מצרים

"ומטהו" - חוזר על מלת ועורר לומר שיעורר עליו מטהו אשר היה על הים בפרעו ובחילו

"ועורר" - ה' יעורר עליו שוט המכה דוגמת מכת מדין בימי גדעון שנפלו בלילה אחד והמלכים שברחו נהרגו עורב בצור עורב וכן כולם כמ"ש בשופטים ולקצר לא זכר אלא אחד מהם ורצה לומר כמוהם יהיה סנחריב אחר שישוב לארצו ימות שם בחרב

מצודת ציון

"ועורר" - מלשון התעוררות

"שוט" - ענינו כמו שבט וכן שוט לסוס (משלי כו)

"ונשאו" - מלשון משא וטלטול

"בדרך" - בענין

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחבל עול" - הוא מאמר הלציי על כי הדרך אשר שומן הצואר נשחת מפני העול אמר שיהיה בהפך שתשחת העול מפני השומן ר"ל סנחרב המטיל העול יאבד על ידי חזקיה

"ועולו" - העול שנתן על צוארך יוסר וכפל הדבר במ"ש

"סבלו" - המשא שהעמיס סנחריב על שכם ישראל יוסר אז

מצודת ציון

"סבלו" - ענין משא כבד כמו נושא סבל (מלכים א' ה)

"שכמך" - כתפך

"ועולו" - הוא המושם בצואר הבהמה כשהיא חורשת

"וחובל" - ענין השחתה כמו וחבל את מעשה ידיך (קהלת ה)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בא על עית" - התחיל הנביא להלעיג על סנחריב על שבא במהירות נמרץ לכבוש ירושלים עד שהלך מסעות רבות ביום אחד ואמר שבא על עית ומשם עבר במגרון ובמכמש הניח רוב כלי המלחמה להקל המשא ובחושבו שלא יצטרך לכולם

מצודת ציון

"למכמש" - במכמש ובא הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט) ומשפטו בכסא וכמוהו רבים

"יפקיד" - מלשון פקדון וגניזה

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרדה" - אז אנשי הרמה חרדה אחזתם ואנשי גבעת שאול נסו מפחד

"לנו" - במלון בטוחים מבלי פחד ולא חנו בשדה כדרך אנשי המלחמה

"גבע" - בעיר גבע

"עברו" - אנשיו עברו מעבר הירדן

מצודת ציון

"נסה" - ענין בריחה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צהלי קולך" - רצה לומר המקומות ההם שלחו לאנשי בת גלים לומר אליהם הרימו קול להזהיר להעם למהר לברוח ואתם בני ליש הקשיבו הקול ומהרו לברוח וכן ישמעו העדה העניה אשר בענתות ויברחו גם המה

מצודת ציון

"צהלי" - ענין השמעת קול גדול וכן צהלו מים (לקמן כד)

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"העיזו" - נאספו יחד לברוח

"נדדה" - עדת מדמנה נדדה ממקומה וברחה

מצודת ציון

"העיזו" - ענין אסיפה כמו שלח העז (שמות ט)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הר וגו' גבעת וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"ינופף" - כשראה את ירושלים היה מניף ידו עליה בדרך בזיון ולעג כאומר הלא בנקל אכבשנה

"עוד היום" - כ"כ מיהר בהליכתו למען יעמוד בנוב בעוד יום כי משם יכול הרואה לראות את ירושלים

מצודת ציון

"ינפף" - ענין הרמה

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורמי הקומה" - האילנות גבהי הקומה נעשה כרותים ר"ל מתו הגבורים

"הנה האדון" - כאומר אבל לא היה כמו שחשב כי הנה האדון ה' כרת ענפיו בכלי המשחית רצה לומר שלח המלאך והכה בהם

מצודת ציון

"מסעף" - ענין ענפים כמו וכלה סעיפיה (לקמן כז) ור"ל יסיר הסעיפים וכן ויסקלהו (לעיל ה) ורצה לומר הסיר האבנים

"פארה" - גם הוא ענין ענף כמו ותארכנה פארותיו (יחזקאל לא)ועם כי אמר מסעף אמר גם פארה לתוספת באור וכן רתקו בזקים (נחום ג)

"במערצה" - כן שם הכלי המשחית ומשבר והוא מלשון בקומו לערוץ הארץ (לעיל ב)

"ורמי הקומה" - ענינם רוממות וגבהות

"גדועים" - ענין כריתה כמו שקמים גדעו (לעיל ט)

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והלבנון" - עצי הלבנון יפלו על ידי אדיר וחזק והוא המלאך וכפל הדבר במ"ש לחוזק הענין ולתפארת המליצה

"ונקף" - הענפים המסובכים זה בזה יוכרתו בברזל ר"ל חילו הרב יומתו על ידי המלאך

מצודת ציון

"ונקף" - ענין כריתה כמו כנוקף זית (לקמן יז)

"סבכי" - ענין התאחזות כמו עד סירים סבוכים (נחום א)

"והלבנון" - כן שם יער בא"י