מצודות על ישעיהו יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · יא · >>

פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ונצר וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"ויצא חוטר" - כאומר אל תתמהו מהפלא הגדול הזה כי יבוא זמן שיפליא לעשות עוד יותר מזה כי יצא שבט מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח 

מצודת ציון

"חוטר" - ענינו כמו מטה וכן חוטר גאוה (משלי יד)ורצה לומר שבט מלוכה

"מגזע" - משורש ובדרז"ל גזעו מחליף (תענית כה)וכן אף בל שורש בארץ גזעם (לקמן מ)

"ונצר" - ענינו כמו כנצר נתעב (לקמן יד)

"יפרה" - יעשה פרי " "

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רוח חכמה וגו'" - כל אלה ינוחו עליו ובו ימצאו

"רוח ה'" - רוח נבואה

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולא למראה וגו'" - בהשפטו בני אדם לא יצטרך לראות הדברים בעיניו ולשמוע באזניו כי בלבבו יבין מדעתו

"ביראת ה'" - ההרגשה הזאת תהיה לו בעבור היראה מה'

"והריחו" - לפי שהריח היא הרגשה קלה מאד לכן קורא להרגשה קלה בשם ריח ור"ל במעט הבנה והתבוננות ירגיש ויבחין בבני אדם הטובים המה אם רעים 

מצודת ציון

"והריחו" - מלשון ריח

"יוכיח" - ענין ברור דבר

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וברוח וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והכה ארץ" - רשעי הארץ יכה בקללת פיו והרי הוא כשבט המכה

"ושפט בצדק דלים" - יקח משפט הדלים בצדק מן העשירים ולא יהדר פני הגדולים ואת החזקים יוכיח במישור כפי הראוי בעבור ענוי הארץ שלא יגזלום עוד מעתה 

מצודת ציון

"והוכיח" - מלשון תוכחה ומוסר

"במישור" - מלשון יושר

"לענוי" - הלמ"ד הוא במקום בעבור כמו פתח פיך לאלם (משלי לא)

"וברוח" - הוא הדבור הבא בהסחת רוח הפה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והיה צדק וגו'" - הצדק והאמונה שיחזיק בהן יהיו לו לחוזק כאדם החגור אזור במתניו שהוא מזורז ומחוזק 

מצודת ציון

"אזור" - חגורה

"מתניו" - חלציו פתרון אחד להם

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יחדו" - ירבצו יחדו ולא ירעדו זה מזה

"נוהג בם" - ולא יזיקו את הנער

"וגר זאב" - אף החיות לא יטרפו טרף והזאב ידור יחד עם הכבש ולא יטרפנו 

מצודת ציון

"וגר" - ידור

"ונמר" - שם חיה

"ירבץ" - ענין השכיבה לנוח

"וכפיר" - שם משמות האריה

"ומריא" - בהמה פטומה וכן וחלב מריאים (לעיל א)

"נוהג בם" - יוליך אותם

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כבקר" - כמו הבקר אוכל תבן כן יאכל האריה

"יחדו" - במקום אחד ירבצו ילדיהן ולא יחרדו זה מזה

"תרעינה" - כל אחת תרעינה במקום מרמה ואף הדוב לא יטרף טרף

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גמול" - תינוק הנגמל משדי אמו יושיט שם ידו ולא יוזק

"ועל מאורת" - על הבקע אשר הצפעוני יושב שם

"ושעשע" - תינוק היונק יתעסק לשמוח בהושטת ידו על הנקב אשר הפתן יושב שם ולא יזיקנו 

מצודת ציון

"ושעשע" - ענין התעסקות לשמוח כמו אני תורתך שעשעתי (תהלים קיט)

"חור" - נקב כמו והנה חור אחד בקיר (יחזקאל ח)

"פתן" - מין נחש רע

"מאורת" - ענינו בקוע וחריץ כמו באורים כבדו ה' (לקמן כד)

"צפעוני" - מין נחש רע

"גמול" - תינוק הנעתק מקרוב משדי אמו נקרא גמול כמו ביום הגמל את יצחק (בראשית כא)

"הדה" - ענין הרמת היד להושיט והוא קרוב מלשון הידד (השבתי לקמן טז) אשר יאמר על ענין הרמת קול

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כמים לים מכסים" - מקום המים קרוי ים והמים ממלאים אותו המקום עד שלא יראה הקרקע ואמר כמו שכל הים מכוסה במים כן יהיו כולם מכוסים וממולאים בדעה

"כי מלאה וגו'" - ובעבור זה יהיה הטובה הזאת

"לא ירעו" - הנחשים הרעים לא ירעו עוד ולא ישחיתו את מי

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והיתה מנוחתו כבוד" - לפי שהמנוחה למלכים היא לו לבושת ולכלימה כי מקוצר יד בוחר במנוחה ולא יתגרה במי אבל מנוחת המשיח תהיה לו לכבוד כי כולם יהיו נשמעין אליו

"לנס עמים" - יהיה הוא לכל העמים כמו נושא הנס אשר הדרך הוא שכל אנשי החיל הולכים אחריו כן ידרשו כל העובדי כוכבים אל המשיח ואחריו ילכו לעשות מה שיצוום

"שורש ישי" - משיח היוצא משורש ישי אשר יהיה עומד ביום ההוא הוא יום קבוץ גליות 

מצודת ציון

"לנס" - הוא כלונס ארוך ובראשו בגד ועשוי להוליכו לפני אנשי החיל וכולם הולכים אחריו

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מאשור וגו'" - חוזר על מלת לקנות לומר לקנות אותם מאשור וגו'

"יוסיף ה' וגו'" - כי מאז קנה אותם מבית עבדים מיד מצרים ועתה יוסיף שנית ידו לקנות את הנשארים בגולה אשר לא מתו 

מצודת ציון

"לקנות" - מצינו לשון קנין בלא מחיר ואף אם אין מוכר וכן קונה שמים וארץ (בראשית יד)

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואסף" - ובזה יאסף נדחי ישראל וגו'

"ונשא נס" - ר"ל יעורר לב האומות לשלוח את ישראל מן הגולה וכאלו נשא להם נס לרמז על הדבר 

מצודת ציון

"ונפצות" - ענין פזור

"כנפות" - קצות

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יכרתו" - ר"ל לא יהיו עוד צוררים כי השנאה תכרת ואינה

"אפרים וגו'" - ר"ל משיח בן יוסף הבא מאפרים ומשיח בן דוד לא יתקנאו זה בזה ולא יצורו זה לזה

"וצוררי יהודה" - הם בני אפרים שזכר וכפל הדבר במ"ש

"וסרה קנאת אפרים" - לא יתקנאו ביהודה על כי יהיה המשיח ממשפחתם לא כמו שהיה לשעבר בעת נחלק המלכות בימי ירבעם 

מצודת ציון

"יצור" - מלשון צרה

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"משלוח ידם" - יהיו משלוח ידם ר"ל ישלחו ידם בהם לבוזזם

"משמעתם" - יסורו אל משמעתם ר"ל יהיו נשמעים להם לקבל מצותם

"יחדיו" - יהודה ואפרים

"ועפו" - ימהרו כעוף הפורח ללכת בצד פלשתי היושב במערבה של א"י 

מצודת ציון

"ועפו" - מלשון עפיפה

"בכתף" - בצד ועבר

"יבוזו" - מלשון בזה ושלל

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והדריך" - דרך השבילים ההם ידריך בני הגולה לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה

"על הנהר" - זה נהר פרת

"והכהו" - את כל אחד יכה להיות נחלק לשבעה נחלים ויהיה שביל ודרך בין נחל לנחל

"והחרים" - יכרית מי נהר מצרים להיות בו דרך לעבור בו גאולים 

מצודת ציון

"והחרים" - ענין כריתה ואבוד

"לשון ים מצרים" - הוא הנילוס ולפי שהוא מתדבק אל הים נראה כאלו הוא לשון הים ועל שם שהוא נמשך כלשון נקרא לשון

"והניף" - ענין הרמה

"בעים" - ענין חוזק ואין לו דומה

"והדריך" - מלשון דרך והלוך

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מאשור" - חוזר על מלת מסלה המסלה בדרך ישר יהיה מאשור

"כאשר וגו'" - כמו שהיתה מסלה בים סוף ביום עלותו וגו' כן יהיה מסלה בנהר פרת ונהר מצרים

"אשר ישאר" - שלא מתו בגולה

"והיתה מסלה" - תהיה דרך סלולה כאלו היה שם דרך מעולם 

מצודת ציון

"מסלה" - דרך סלולה וכבושה