(ישעיהו סב ה): "כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ, וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ"

הפסוק מתאר חתונה, אבל מי כאן החתן - ה' או בני ישראל?

לפי הפסוק הקודם, נראה שיש כאן שתי כלות שונות - ירושלים וארץ ישראל, (ישעיהו סב ד): "לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה, וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה; כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ, וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה; כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ, וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל".

מכאן שיש כאן שני זוגות שונים:

הזוג הראשון הוא ארצי, עם ישראל וארץ ישראל. בני ישראל באים לארץ ובועלים אותה, כלומר לוקחים עליה בעלות ומיישבים אותה.

הזוג השני הוא שמיימי, ה' וירושלים. ה' כביכול נושא לאשה את ירושלים, המסמלת את השכינה, הצד הנשי של הבריאה.

הקשר בין העם לארץ נמשל לבעילת בחור ובתולה, קשר ראשוני ולא לגמרי רשמי. ואכן כך היה בדורנו, התיישבות העם בארץ התחילה עוד לפני שהארץ היתה שלנו באופן רשמי, מתוך אהבת-נעורים של צעירים יהודים לארצם.

לעומת זאת, הקשר בין ה' לירושלים נמשל לחתונה רשמית מסודרת ומוכרת בחברה. כך בעזרת ה' יהיה בעתיד כאשר כל הגוים יכירו בקשר המיוחד של ה' לעיר קודשו.

גם מלבי"ם פירש את פסוקנו כהמשך לקודם: " "מפרש שני דברים אלה:"

• "נגד מה שאמר וארצך תבעל, אומר כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך, שלא תהיה שיבת ישראל לארצם דומה כשבים אל ארץ שהיתה שממה פעם אחד, עד שידמו במשלם כמי שהיתה לו אשה וגרשה ושב לקחתה, שהוא אינו בחור והיא אינה בתולה, רק ידמו כבחור הבועל בתולה, כי הארץ תדמה בטובה ויפיה כאילו לא היתה חרבה מעולם, והם ידמו בשלותם כאילו לא גלו מעולם."
• "ונגד מה שאמר כי חפץ ה' בך, אומר שלא תדמה החזרת ה' אליך, כשב אל עם שכעס עליהם פעם אחת, עד שידמה במשלו כמחזיר גרושתו, שאין אהבה שלמה ואין עושים משוש וריקוד ושמחה בפרהסיא, רק כמשוש חתן על כלה שלא בא עליה מעולם, ולא כעס עליה מימיו, כן ישיש עליך אלהיך, כי יכרות להם ברית חדשה ולא תזכרנה הצרות הראשונות" " ( מלבי"ם ) .

לפי מצודות, כל משל מבאר היבט אחד של הקשר המחודש בין ה' לישראל: 

• "כמו כשבחור נושא בתולה מתיישבים יחד מבלי פירוד, כן יתיישבו בך בניך ולא יתפרדו ממך".
• "כמו השמחה שיש להחתן על כלתו כן ישיש עליך אלהיך" ( מצודות ) .

ראו גם: הפטרת פרשת ניצבים וילך - מי הם החתן והכלה? / אהובה קליין .

המילה משוש נזכרת גם ב (ישעיהו ח ו): "יַעַן כִּי מָאַס הָעָם הַזֶּה אֶת מֵי הַשִּׁלֹחַ הַהֹלְכִים לְאַט, וּמְשׂוֹשׂ אֵת רְצִין וּבֶן רְמַלְיָהוּ", וייתכן שמשמעה: חיבור ( פירוט ).

אראל שאלת שאלה

הפסוק מתאר חתונה, אבל מי כאן החתן? ה' או בני ישראל?

כעת ראה אראל את הכתוב בספר

במדבר לה לד: "וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יהוה שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

על כן התשובה היא כזו כִּי אֲנִי יהוה שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

לאמור כי כאשר יהוה שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אז יהוה ובני ישראל אחד הם כחתן לבעול את הארץ

-- Daian Moshe, 2015-01-26 16:00:15