מ"ג ויקרא כ יז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֺנוֹ יִשָּׂא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר־יִקַּ֣ח אֶת־אֲחֹת֡וֹ בַּת־אָבִ֣יו א֣וֹ בַת־אִ֠מּ֠וֹ וְרָאָ֨ה אֶת־עֶרְוָתָ֜הּ וְהִֽיא־תִרְאֶ֤ה אֶת־עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֺנ֥וֹ יִשָּֽׂא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּגְבַר דְּיִסַּב יָת אֲחָתֵיהּ בַּת אֲבוּהִי אוֹ בַת אִמֵּיהּ וְיִחְזֵי יָת עֶרְיְתַהּ וְהִיא תִחְזֵי יָת עֶרְיְתֵיהּ קְלָנָא הוּא וְיִשְׁתֵּיצוֹן לְעֵינֵי בְּנֵי עַמְּהוֹן עֶרְיַת אֲחָתֵיהּ גַּלִּי חוֹבֵיהּ יְקַבֵּיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּגְבַר דִי יְשַׁמֵשׁ עִם אַחֲתֵיהּ בְּרַת אָבוֹי אוֹ בְּרַת אִימֵיהּ וְיִבְזֵי יַת עֶרְיְיתָהּ וְהִיא תִבְזֵי יַת עֶרְיְיתֵיהּ גְנַיי הוּא אֲרוּם חִסְדָא עֲבָדִית עִם קַדְמָאֵי מִן בִּגְלַל דְיִתְמְלֵי עַלְמָא מִנְהוֹן עַד לָא אִיתְיְהִיב קְיָימָא בְּעַלְמָא וּמִן דְאִתְיְהִיב קְיָימָא בְּעַלְמָא כָּל דְיֶעֱבַד כְּדֵין וְיִשְׁתֵּיצוּן בְּמוֹתָנָא וְחָמְיַין בְּבִישְׁתְּהוֹן בְּנֵי עַמְהוֹן מְטוֹל דְעֶרְיַית אַחְתֵיהּ בְּזֵי חוֹבֵיהּ יְקַבֵּל: |
רש"י
וקושיות אלו לאו כלום, דמה שהקשה הא לרבי יהודה נשאו השבטים אחיותם, דשפיר מצינו לומר שעדיין לא נצטוו בתורה. וקין אף על גב שעדיין לא נצטווה, כיון שהקב"ה בתורה ברא העולם (ב"ר א, ב), לא היה ראוי שנברא בענין זה עד שאי אפשר שלא יהיה נדחה התורה, [ד]איך התורה בראה דבר שכנגד התורה. וכן מה שהקשה עוד, למה לא רצה יעקב לברך אחר שעדיין לא נצטווה, זה אינו קשיא, כי חילוק יש, כי בודאי לא עשה יעקב שום איסור במה שנשא [שתי] אחות (ו), רק דבר זה היה ביעקב מה שלא היה באחר, שהיה מוכן ומסוגל לישא ב' אחיות, שאין ספק כי יעקב אשר נשא ב' אחיות היה מסוגל לזה ומיוחד לזה. וזהו קצת גנאי שיהיה מיוחד ועומד לדבר שהוא כנגד התורה. כי אף על גב שלא ניתנה התורה, והתורה פטרה, מכל מקום אין ראוי שיהיה מוכן להיות נגד התורה שבא ברא העולם:
ואי משום שמצאנו שהאבות שמרו התורה, כדכתיב גבי אברהם (בראשית כ"ו, ה') "עקב אשר שמר משמרתי חקותי ותורתי", כבר אמרנו לך כי מצות לא תעשה אין ראוי כלל לשמור מי שלא נצטווה עליהם, ואברהם נצטוה עליהם ברוח הקודש, אבל מצות עשה, שהם מצות המעשה, והם המעשים הטובים, קיימו כלם, מצד שהם מצות ראוים ומעשים הגונים. ואף באלו כל אחד לפי מעלתו וקדושתו, כמו שהוא תמיד שיש נזהר יותר במצוה ובמעשה שאינו מחויייב בו, ומי שהוא צדיק וחסיד הוא נזהר בכל. אלו הם הדברים הברורים, וכבר הארכנו בזה מאוד בפרשת ויגש (בראשית פמ"ו אות ה), עיין שם למעלה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
והרמב"ן ז"ל פירש חסד הוא שאין להוציאו מפשוטו כי הוא מורה על הפלגת דבר בין לשבח בין לגנאי, כי העושה המעשה הטוב והראוי ביותר יקרא חסד דרך הפלגה להפליג על הטוב, גם העושה המעשה הרע והמגונה מאד יקרא גם כן חסד להפליג על הרע, וזהו שאמר חסד הוא, כי השחית והתעיב עלילה והפליג בכעור.
וע"ד המדרש ואיש אשר יקח את אחותו וגו' חסד הוא, זה קין שנשא אחותו, חסד הוא חסד ממש, שנאמר (תהלים פט) כי אמרתי עולם חסד יבנה. מכאן אמרו ראויה היתה לו בתו לאדם הראשון אלא שעשה חסד עם קין ונתן לו בתו. וזהו שאמר חסד הוא, שאלמלא כן לא היה העולם מתישב.מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
הוספה:[י] "ואיש"-- להוציא את הקטן.
"אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו"-- אין לי אלא בת אביו ולא בת אמו, בת אמו ולא בת אביו. אחותו מן האב ומן האם מנין? תלמוד לומר "אחותו"-- מכל מקום. עד שלא יאמר הכתוב יש לי בדין: אם חייב על אחותו מן האב ושלא מן האם, מן האם ושלא מן האב-- קל וחמר מן האב ומן האם! אלא אי אמרת כן ענשת מן הדין. לכך נאמר "אחותו"-- ללמדך שאין עונשין מן הדין.
הוספה:[יא] "וראה את ערותה והיא תראה את ערותו"-- עד שיהיו שניהם מזידין.
"חסד הוא"-- ושמא תאמר קין נשא את אחותו!, תלמוד לומר "חסד הוא" והעולם מתחלתו לא נברא אלא בחסד שנאמר "כי אמרתי עולם חסד יבנה".
הוספה:[יב] "ונכרתו לעיני בני עמם". עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר "ערות אחותך בת אביך או בת אמך" (ויקרא יח, ט). אין לי אלא בת אביו ולא בת אמו, בת אמו ולא בת אביו. מן האב ומן האם מנין? תלמוד לומר (ויקרא יח, ט) "אחותך (הוא)". [משמע מהמלבי"ם דלא גרסינן "הוִא" וקאי על פסוק ט, לא על פס' יא]
ועד שלא יאמר הכתוב יש לי בדין: אם הזהיר על אחותו מן האב ולא מן האם, מן האם ולא מן האב-- קל וחמר מן האב ומן האם! אלא אי אמרת כן הזהיר מן הדין. לכך נאמר "אחותך" ללמדך שאין מזהירין מן הדין.
הוספה:[יג] אי "אחותך", אפילו שפחה? אפילו נכרית? תלמוד לומר "בת אשת אביך" (ויקרא יח, יא). אי "בת אשת אביך" יכול אפילו מאיש אחר? תלמוד לומר "מולדת אביך" (ויקרא יח, יא). ואם כן למה נאמר "מולדת בית או מולדת חוץ" (ויקרא יח, ט)-- בין שאומרים לו "קיים" בין שאומרים לו "הוצא".בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
והיא תראה את ערותו. ונכרתו לעיני בני עמם. רמז למה שאמרו המסתכל באותו מקום הויין ליה בנים סומין וזהו וראה את ערותה שמסתכל באותו מקום ונכרתו לעיני בני שהבנים יכרתו עיניהם: