לדלג לתוכן

ספורנו/בראשית/כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א[עריכה]

"אשר היה בימי אברהם" כי מאז עד עתה לא היה שם רעב כבד כמוהו שישיא יושבי הארץ לצאת ממנה כאשר עשה אברהם: " וילך יצחק אל אבימלך" ליטול רשות ממנו דרך מוסר בהיותו חפץ אז לצאת מארצו מפני הרעב:


ב[עריכה]

"אל תרד מצרימה" אל ישיאך ללכת שם חסרון המרעה פה כענין כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך וכו': " שכון בארץ אשר אומר אליך" עשה משכנות רועים למקנך באותו המקום בעצמו שאומר אליך לגור בו כי בו יצליח גם מקנך. וזה כי אמנם הסבה שהיה בדעתו לצאת היתה בשביל חסרון המרעה:


ג[עריכה]

"גור בארץ הזאת" ואתה גור בארץ כנען: " ואהיה עמך ואברכך" שאף על פי שיש בארץ כנען עתה חסרון מרעה אני אהיה עמך ולא תחסרו מרעה: " ואברכך" בממון ובמקנה ולא בחוצה לארץ: כי לך ולזרעך אתן והקימותי את השבועה. והטעם שאמרתי שתגור בארץ הזאת ובזה איטיב לך הוא כי כבר נשבעתי לאברהם לתת לו ולזרעו את הארץ הזאת ולפיכך בהיותך גר בה תהיה נשיא אלהים בתוכה ותקנה בה חזקה להורישה לזרעך:


ה[עריכה]

"עקב אשר שמע אברהם בקולי" בכל אשר צויתיו: " וישמר משמרתי" עשה תמיד המשמרת המיוחדת לי שהיא לגמול חסד כאמרו כל אורחות ה' חסד ואמת ולהורות חטאים בדרך וזה עשה כאשר קרא בשם ה' ושמר גם כן מצותי חקותי ותורתי. שנצטוו בני נח ובכן היה נאה דורש ונאה מקיים כמופת לרבים. הנה ליצחק תלה בזכות אחרים עתה וכן למטה באמרו והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי ולא כן אמר ליעקב כל שכן לאברהם וזה היה קודם שהתעורר יצחק לקרא בשם ה' אבל אחר שקרא בשם ה' נאמר ואבימלך הלך אליו מגרר ואמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך אתה עתה ברוך ה'. ולא מצאוהו עוד תלאות מקנאים ודברי ריבות כאשר בראשונ' אמנם ליעקב לא תלה בזכות אחרים כלל כי הוא אמנם מנעוריו יושב אהלים ללמוד וללמד דעת את העם בפרט באהלי שם ועבר ששם עלה כל מבקש ה' בלי ספק:


י[עריכה]

"כמעט שכב אחד העם" הוא המלך היחיד בעמו שהיה חושב שלא יצטרך לשאול את פיך ולדעת רצונך בזה שלרב מעלת המלך ייטב בעיניך כלי ספק להשיא לו את אחותך: " והבאת עלינו אשם" ובזה כמעט הבאת עלינו אשם ועונש ואמר עלינו כי כשילקה גדול הדור ירבה היזק לחוסים בצלו:


יב[עריכה]

"ויזרע יצחק בארץ ההיא" כמו שאמר לו האל ית' גור בארץ הזאת: " מאה שערים" כמו שיעד באמרו ואהיה עמך ואברכך: " ויברכהו ה'" בממון שמכר תבואתו בדמים יקרים ולפי מה שאמרו ז"ל אומד זה למעשרות היה הנה קבע לו ברכה בשבילם כאמרו הביאו את המעשר אל בית האוצר והריקותי לכם ברכה עד בלי די:


יד[עריכה]

"ועבדה רבה" קרקע מוכן להיות נעבד: " ויקנאו אתו פלשתים" שבשדותיהם קרה אז הפך זה שזרעו הרבה והביאו מעט:


טו[עריכה]

"סתמום פלשתים" כאשר יראו מצות אבימלך לבלתי הזיק ליצחק סתמו הבארות בשנאת קנאתם:


טז[עריכה]

"כי עצמת ממנו" ותוכל בעשרך להתקומם עלינו:


כ[עריכה]

"התעשקו עמו" השתדלו עם יצחק שיעזוב הבאר:


כד[עריכה]

"אל תירא" שימעטו נכסיך במריבותם: " וברכתיך" תוספות ממון:


כה[עריכה]

"ויקרא בשם ה'" ויכרו שם:


כו[עריכה]

"ואבימלך הלך" אחר שהתעורר לקרא בשם ה' כרו שם עבדי יצחק באר מצלחת בלתי מריבה ואבימלך הלך אליו לכרות ברית ולא הזיקוהו עוד:


כח[עריכה]

"כי היה ה' עמך" ולא מיראתנו ממך נכרות אתך ברית:


כט[עריכה]

"אם תעשה עמנו רעה" שלא תעשה עמנו רעה אתה עתה כמו שלא נגענוך:


לג[עריכה]

"ויקרא אות' שבעה" קרא את הבאר שבעה מפני שהיה מקום שביעי שבו חפרו באר. ג' של אברהם שסתמו פלשתים כאמרו וכל הבארות סתמו' פלשתים ולא יאמר כל בפחות מג' וג' של יצחק שהן עשק שטנה ורחובות וזה היה הז' שקראוהו שבעה: " על כן שם העיר באר שבע" בסגול מורה על השבועה ועל מספר השבעה אבל בימי אברהם היה שם העיר באר שבע בקמץ על שם השבועה בלבד:


לד[עריכה]

"ויהי עשו בן ארבעים שנה" ולא חשש יצחק להשיא לו ולאחיו נשים הגונות: " ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי" ולא הקפיד יצחק על נשואי החתיות כמו שעשה אביו:


לה[עריכה]

"ותהיינה מורת רוח" היו לתער וסכין מקצר רוח חיי יצחק ורבקה ולשון מורת כמו ומורה לא יעלה על ראשו והנה יצחק עם כל זה לא הכיר רב רשעו של עשו שמא היה מוחה כהן ובזה נכשל שהשתדל לברך את עשו ומשם יצאה תקלה שנתן לעשו איזו ברכה או עצה שעם זה רבה משטמה בין בניו ושהוצרך יעקב לברוח אל ארץ אחרת: