קטגוריה:משלי ג לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

    אם ללצים הוא יליץ ולעניים [ולענוים] יתן חן    
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ ולעניים [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן חֵן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ
  ולעניים וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים

* * *

אִם־לַ/לֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ ו/ל/עניים [וְ֝/לַ/עֲנָוִ֗ים] יִתֶּן־חֵֽן׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

ביאור קצר על כל הפרק ביאור מפורט על הפסוק

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא סנונית הכתר על התורה Sefaria