מלבי"ם על משלי ג לד
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ג' • פסוק ל"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ
ולעניים וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן׃
"אם ללצים הוא יליץ", ה' יסובב שיהיה לצנות ולשיחה בפי כל הבריות וזה מדה כנגד מדה, אבל "לענוים" שאינם מתגאים לחלוק על חקי החכמה שמצד ענותנותם יודעים כי שכלם קצר מהשיג תעלומותיה, "יתן" ה' שיהיו "לחן" בעיני הבריות,
- ד) אם החומס נפשו הוא מכת הכסילים, שגדר הכסיל הוא שחולק על חקי החכמה מצד שבוחר ללכת אחרי תאותיו והגם שהוא יודע חקי החכמה, עז"א.
ביאור המילות
(לד-לה) "לצים, כסילים" ע"ל (א' כ"ב):
" כבוד, קלון". הוא ההפך מן כבוד, שבעת קלון מכבוד (חבקוק ב'):
<< · מלבי"ם על משלי · ג לד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.