"כבוד חכמים ינחלו". כי יכבדום האנשים וכל אחד מהכסילים מגביה קלון לו או אמר על צד ההפלגה כי עוצם הקלון שינחלו מפני סכלותם הוא מפריש ומסיר אותם מהמקום ההוא שהם נכרים בו:
ביאור המילות
"כבוד". מרים קלון, הקלון מסיר אותם או ירצה בו שכל אחד מהכסילים מרים ומגביה הקלון עליו מצד סכלותו:
"כבוד חכמים ינחלו", החכמים הם הנוהגים בחקי החכמה ינחלו כבוד, כי כבוד הנפש מאיר בם להתרומם מן הקלון שהיא התאוה שהיא פחיתת הנפש ובזיונה, והכבוד הזה יהיה להם לנחלה עולמית כמו שהנפש היא נצחית אבל "הכסילים הקלון מרים אותם", כי התאוה שהיא קלון הנפש ובזיונה ירים אותם לחלק על כבוד הנפש ולהשפילה לפני דבר נקל ונבזה שהם תאות החומר ונפש הבהמית, ועי"ז יחלקו על חקי החכמה כי ציורי הקלון והתאוה מתרוממים מעומק הנפש ויעלו על פני הלב ויתגברו על ציורי הכבוד והחכמה, וסופם לקלון וחרפה רצופה:
וכסילים מרים קלון — פירש ר׳ טודרוס הלוי ז״ל: וכל מרים הכסילים כאילו עושה קלון לעצמו, שמעיד על עצמו שאינו מכיר מי ראוי לכבדו ולהרימו ומי ראוי להשפילו ולבזותו, כמו שנאמר (משלי ט ז): "יוסר לץ לוקח לו קלון" עד כאן, אבל הפריד ממלת כסילים והגיעה למלת קלון. ויש מפרשים: ולכסילים מרים השם קלון.
דבר אחר: משפטו "וכסילים מרימים קלון", ובא על דרך (משלי כח א) "וצדיקים ככפיר יבטח". דבר אחר, וכל אחד מהכסילים מרים איש קלון ובא, כמו "ואני תפלה" (תהלים קט ד).
ובמדרש: מהו מרים קלון? שכל אחד מהם ירים חלק קלון.
ובמדרש דורש "כבוד חכמים ינחלו", ביעקב כשיצא יוסף בנו לקראתו במצרים:
