לדלג לתוכן

מ"ג משלי ג לג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ג · לג · >>

כתיב:
מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך.

מנוקד:
מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ.

עם טעמים:
מְאֵרַ֣ת יְ֭הֹוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע
  וּנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רלב"ג

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"מארת". קללת השם תמצא בבית רשע והוא יברך נוה צדיקים והנה אמר רשע בלשון יחיד לפי שהקללה לא יחייב שתמשך לכל הרשעים ולזה פעמים רבות רשע וטוב לו ברכת הש"י היה בבית כל הצדיקים הראוים לה והם אשר תדבק בהם ההשגחה האלהית כמו שביארנו הסבה בכל זה בד' מספר מ"י:  

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

 

מצודת ציון

"מארת" - מלשון ארור.

"ונוה" - מדור, כמו (ירמיהו מט): "נוה איתן". 

מצודת דוד

"מארת ה'" - ר"ל: העושר אשר בבית הרשע קללת ה' היא, כי שמורה לרעתו, ותחשב א"כ אם כן לקללה.

"יברך" - מוסב על ה', לומר שהוא יברך את אשר בנוה הצדיקים, ר"ל: לברכה תחשב, כי ישפיעו מטובם לדל ויקבלו גמול.

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"מארת ה' בבית רשע", שגם אם תראה שהרשע יש לו בית קבוע דע כי יחול בו מארת ה' להקטינו ולחסרו ולהאבידו, "ונוה צדיקים יברך", הצדיקים הגם שאין להם בית קבוע רק נוה, שמורה על נוה צאן ואהל עראי, בכ"ז גם הנוה שלהם יברכהו ה',
  • ג) החומס נפשו על ידי מדת הלצנות שדרכו להתלוצץ על חקי החכמה מצד שאינו יודע להם טעם וידמה בגאותו שכל דבר שהוא אינו משיג טעמו אין בו ממש, ועז"א.

ביאור המילות

"בית, נוה". סתם נוה הושאל מנוה צאן, והוא טפל אל הבית כמ"ש בכ"מ:
 

נחמיאש

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

מארת ה' בבית רשע ונוה צדיקים יברך — הרשע מתמוטט וחסר והצדיק מתברך בשפע. מארת הוא מן "ארור" והוא חסרון:


<< · מ"ג משלי · ג · לג · >>