רש"י על משלי ג לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על משליפרק ג' • פסוק ל"ד | >>
ב • ה • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ג', ל"ד:

אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ
  ולעניים וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן׃


"אם ללצים" - אדם נמשך אחריהם לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם

"ולענוים יתן חן" - אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות