קטגוריה:משלי ג לב
כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה נָלוֹז וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהֹוָ֣ה נָל֑וֹז
וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֣ה נָל֑וֹז וְֽ/אֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"כי תועבת ה' נלוז" - מעוות בדרכיו
"ואת ישרים סודו" - ועם ישרים סודורלב"ג (כל הפרק)
כי מתועב אל השם יתברך האיש העקש, רוצה לומר הבלתי ישר, וההפך בישרים, כי הוא דבק בהם:
ביאור המילות
"נלוז". הוא הטועה מהדרך הראויה:
מלבי"ם (כל הפרק)
"כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו", הישרים הם אלה שלבם ישר והולכים מישרים בבינתם, הם אוהבי ה' עד שיגלה להם סודותיו, סוד מעשה בראשית ומרכבה, ובהפך הנלוז מן היושר ובינתו הולכת עקלקלות היא תועבת ה', כי הוא יצא למינות ולכפירה,
- ב) המרשיע מצד הרשע שגדרו מי שהוא רע למקום ולבריות וטבעו נוטה להרשיע, עז"א.
ביאור המילות
"ישרים". רוב שם ישר בא על הישר בבינתו, ובהרחבה בא על כל מי ששכלו ומדותיו ישרים, והפוכו הנלוז מדרך הבינה:
תרגום מצודות: כי תועבת ה' נלוז (הסר והנוטה מדרך הישר), ועם ישרים מעמיק סוד עצתו מאהבתו אותם.
תרגום ויקיטקסט: - כי ה' מתעב, שונא ומרחיק מעליו את הנלוז, המזלזל בדרכי היושר ומחקה את הרשעים; ולעומת זאת - ה' אוהב את הישרים ומגלה להם את סודותיו, סודות המדע והטבע, וכך מאפשר להם לגבור על אנשי החמס בלי לרדת לרמתם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג לב.
דקויות
סוד
בלשון המקרא למושג סוד יש שתי משמעויות: א. חבורה מצומצמת, ב. דבר סתר. ואת ישרים סודו = ה' אוהב את הישרים, הם שייכים ל"חבורה" המצומצמת המקורבת אליו, וזוכים שיגלה להם את סודו. ומהו אותו סוד של ה'? שתי תשובות:
1. סודות הבריאה, סודות המדע והטכנולוגיה, המאפשרים לישרים להתגבר על אויביהם, אנשי החָמָס, מבלי להשתמש בדרכי המרמה והאלימות שלהם.
2. סודות נעלים ורוחניים יותר, סודות התורה והנבואה, כמו ב(בראשית יח יז): "וה' אָמָר 'הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?!'" (ראו מצודת דוד, בראשית רבה מט ב), (במדבר כג כג): "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל", (עמוס ג ז): "כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ד' ה' דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים", (תהלים כה יד): "סוֹד ה' לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם".
גם חז"ל אמרו שה' מגלה את סודו רק לאנשים המצטיינים בתכונות מסויימות: "אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על חכם גבור ועשיר ועניו...". (רבי יוחנן, בבלי נדרים לח.), "אין מוסרין ראשי פרקים אלא לאב בית דין... שלבו דואג בקרבו" (רבי זירא, חגיגה יג.), "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים..." (רבי אמי, שם; וראו גם מורה נבוכים א לד; ובדרשות הר"ן ה קישר עיקרון זה לפסוקנו).
נלוז
1. בלשון המקרא, נלוז = עקום ונסתר; אדם הנוהג בדרכים עקומות ומושחתות, מכה והורג בסתר, מתועב על ה'.
2. אפשר לפרש גם מלשון זלזול: המזלזל בחייו וברכושו של הזולת, ונוהג בדרכי חמס, מתועב על ה'; האופי הנלוז שלו יגרום לו לזלזל גם בדבר ה', ולכן לא יזכה לדעת את סודותיו (ע"פ גליה).
הקבלות
1. ה' גילה את סודו לאברהם, (בראשית יח יז): "וה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?!"* (מצודות על משלי ג).
2. דוד המלך לימד, שה' קרוב יותר לאנשים בעלי מידות טובות, (תהלים לד יט): "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ".
3. וגם הנביא ישעיהו, (ישעיהו נז טו): "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ: מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים".
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי ג לב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.