קטגוריה:משלי ג ט
נוסח המקרא
כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך
כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.
כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הֹוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ
וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃
כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הוָה מֵ/הוֹנֶ֑/ךָ וּ֝/מֵ/רֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽ/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מהונך" - להפריש ממנו צדקה.
"ומראשית" - לתת תרומות ומעשרות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
דבר אחר: כבד את ה' מהונך, לעשות צדקה מממונו ומאודו. ואמר מהונך ולא 'כל הונך', שאין לאדם לתת כל ממונו לצדקה וישאר מחזר על הפתחים. אלא פעם ראשונה – חומש בקרן; משם ואילך, חומש הריוח בכל שנה, כנגד שני מעשרות, מעשר ראשון ושני, כמו שמפורש בפרק ראשון מפאה: נמנו באושא להיות מפריש חומש למצוה, שנאמר: כבד את ה' מהונך וגו', פירוש, תרומה ומעשרות, והוא הרוב לחומש. ושואל שם: אם כן, לחמש שנים מפסיד את כולה? ומשיב: בתחילה לקרן, מכאן ואילך לשכר.
תנחומא פרשה ראה: כבד את ה' מהונך, ממה שאהנך, ויש מפרשים, ממה שחננך. אם היית נאה, אל תהי פרוץ בעריות, שלא יהיו בריות אומרים: איש פלוני נאה ואינו גדור מן הערוה.
דבר אחר: עבוד בהונך, עד לא תעבוד בלא הונך.
דבר אחר: אם היה קולך ערב, היה פורס על שמע ועובר לפני התיבה, עד כאן.
ומראשית כל תבואתך, כמו תרומות, האמור בהם: "ראשית דגנך" וגו' "וראשית גז צאנך" (דברים יח ד). דבר אחר, כמו: "וראשית שמנים" (עמוס ו ז).
בקידושים ירושלמי: העדיף הקדוש ברוך הוא כבוד אב ואם יותר מכבודו, דאילו בכבודו כתיב: כבד את ה' מהונך; אם יש לך – אתה חייב להפריש לקט שכחה ופאה, תרומות ומעשרות, לקנות שופר ולעשות סוכה, להאכיל את הרעבים ולהשקות את הצמאים, ואם אין לך הון – אי אתה חייב באחת מהן. אבל כיבוד אב ואם – אפילו אתה מחזר על הפתחים.
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: כבד את ה' מהונך - להפריש ממנו צדקה, ומראשית כל תבואתך - לתת תרומות ומעשרות -
תרגום ויקיטקסט: כבד את ה' בכך שתתן לו חלק מהונך (הרכוש שכבר צברת) ומהחלק הראשון של כל תבואתך (היבול החדש שאתה מביא מהשדה) -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ט.
דקויות
מה ההבדל בין הונך לתבואתך?
1. הון = רכוש דומם, כסף זהב ובתים; תבואה = רכוש מן הצומח, דגן תירוש ויצהר. כלומר יש לכבד את ה' מכל סוגי הרכוש (ראו מצודות; ראו גם "עצות").
2. הון = הרכוש שכבר צברת, החסכונות; תבואה = הרכוש החדש, שאתה מביא מהשדה אל ביתך. כלומר יש לכבד את ה' גם מהחסכונות וגם מההכנסה החודשית.
הקבלות
כיבוד ה' וכיבוד הורים
בעשרת הדיברות נזכרת החובה לכבד את ההורים, (שמות כ יא): "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"*.
בפסוק שלנו נזכרת החובה לכבד את ה' במילים מאד דומות. חכמי התלמוד למדו מכאן (ומפסוקים נוספים) על החשיבות הרבה שה' מייחס לכיבוד הורים: "תנו רבנן: 'נאמר כבד את אביך ואת אמך, ונאמר כבד את ה' מהונך : השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום."
"נאמר (ויקרא יט ג) איש אמו ואביו תיראו, ונאמר (דברים ו יג) את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד, השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום."
"נאמר (שמות כא יז) מקלל אביו ואמו מות יומת, ונאמר (ויקרא כד טו) איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו - השוה הכתוב ברכת אב ואם לברכת המקום..."
"תנו רבנן: שלשה שותפין הן באדם: הקב"ה, ואביו, ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו - אמר הקב"ה: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני" (בבלי קידושין ל ב, בבלי בבא מציעא לב א, טור יורה דעה רמ).
עוד למדו מהקבלה זו, שיש לכבד את ההורים גם כאשר הדבר כרוך בהפסד ימי עבודה הגורם להפסד כספי: "נאמר כבד את אביך ואת אמך ונאמר כבד את ה' מהונך - מה להלן בחסרון כיס, אף כאן בחסרון כיס... מאי נפקא ליה מיניה? - לביטול מלאכה" (בבלי קידושין לב א).
ראשית
המושג ראשית נזכר לא רק בקשר לתבואה אלא גם בקשר לבני אדם, (בראשית מט ג): "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז", (דברים כא יז): "כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ, כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה".
גם את הבנים הבכורים יש להקדיש לעבודת ה'. כך נהגו לפני חטא העגל; בימינו נהוג לפדות את הבכורות ולהקדיש במקומם את הכהנים.
כבוד ה' הוא שהאדם נותן לו את הראשית - לפני שהוא לוקח לעצמו; בניגוד למה שעשו בני עלי ובני שומרון בימי עמוס:
(שמואל א ב כט): "לָמָּה תִבְעֲטוּ בְּזִבְחִי וּבְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי מָעוֹן, וַתְּכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, לְהַבְרִיאֲכֶם מֵרֵאשִׁית כָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל לְעַמִּי?!" - עלי לא כיבד את ה' כראוי ולא דאג שבניו - הכהנים - יתנו לה' את החלק הראשון מכל מנחה.
(עמוס ו ו): "הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן, וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ, וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף" - העשירים לקחו לעצמם את הראשית, ולא דאגו לעניים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ג ט"
קטגוריה זו מכילה את 19 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 19 דפים.