מ"ג משלי ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֭הֹוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ
  וּ֝מֵרֵאשִׁ֗ית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מהונך" - מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך)

"ומראשית" - אלו תרומות ומעשרות

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כבד את ה' מהונך". כמו שצותה אותך התורה מראשית כל תבואת זרעך ופירותיך לתת המתנות הראויות לכהנים וללוים כי בזה תועלת נפלא להישי' אל שכל הטובות הם שופעו' מהש"י ועוד בזה תועלת להישיר ישראל להשגת החכמה והשלימות כי זה יהיה סבה לשלימות זה השבט בעיון ובחכמת התורה והם ילמדו זה את העם כאמרו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ואמר כי שפתי כהן ישמרו דעת והנה אם תעשה זה יתן הש"י שכרך שיתברכו פירותיך עד שימלא אוצרותיך בר וגו':

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כבד", אחר שלמד אותו שידע את ה' בכל דרכיו ויבטח בו, כי חקי החכמה המוגבלים מאתו יהיו לו רפואה וארוכה, הוסיף שכן בכל עניניך וגם באסיפת הקנינים ראשיתם תתיחס לה' כי הוא הנותן הכל והכל מידו, ולכן צריך "שתכבדנו מהונך ומראשית כל תבואתך", כי הראשית תתיחס אליו, ועי"כ.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהונך" - להפריש ממנו צדקה.

"ומראשית" - לתת תרומות ומעשרות.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


כבד את ה' מהונך ומראשית כל תבואתך — לפי שהאדם משתדל להתעסק בענייני הונו ותבואתו בזריזות, אמר: כבד את ה' מהונך, ויתר – מראשית כל תבואתך, ועל דרך מה שנאמר: "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ו ה), אפילו נוטל את נפשך; ["ובכל מאדך"], אפילו נוטל את ממונך (ברכות נד א). ומ"ם מהונך ומ"ם מראשית כל תבואתך, כמ"ם "טוב ארך אפים מגבור" (להלן טז, לב).

דבר אחר: כבד את ה' מהונך, לעשות צדקה מממונו ומאודו. ואמר מהונך ולא 'כל הונך', שאין לאדם לתת כל ממונו לצדקה וישאר מחזר על הפתחים. אלא פעם ראשונה – חומש בקרן; משם ואילך, חומש הריוח בכל שנה, כנגד שני מעשרות, מעשר ראשון ושני, כמו שמפורש בפרק ראשון מפאה: נמנו באושא להיות מפריש חומש למצוה, שנאמר: כבד את ה' מהונך וגו', פירוש, תרומה ומעשרות, והוא הרוב לחומש. ושואל שם: אם כן, לחמש שנים מפסיד את כולה? ומשיב: בתחילה לקרן, מכאן ואילך לשכר.

תנחומא פרשה ראה: כבד את ה' מהונך, ממה שאהנך, ויש מפרשים, ממה שחננך. אם היית נאה, אל תהי פרוץ בעריות, שלא יהיו בריות אומרים: איש פלוני נאה ואינו גדור מן הערוה.

דבר אחר: עבוד בהונך, עד לא תעבוד בלא הונך.

דבר אחר: אם היה קולך ערב, היה פורס על שמע ועובר לפני התיבה, עד כאן.

ומראשית כל תבואתך, כמו תרומות, האמור בהם: "ראשית דגנך" וגו' "וראשית גז צאנך" (דברים יח ד). דבר אחר, כמו: "וראשית שמנים" (עמוס ו ז).

בקידושים ירושלמי: העדיף הקדוש ברוך הוא כבוד אב ואם יותר מכבודו, דאילו בכבודו כתיב: כבד את ה' מהונך; אם יש לך – אתה חייב להפריש לקט שכחה ופאה, תרומות ומעשרות, לקנות שופר ולעשות סוכה, להאכיל את הרעבים ולהשקות את הצמאים, ואם אין לך הון – אי אתה חייב באחת מהן. אבל כיבוד אב ואם – אפילו אתה מחזר על הפתחים.

<< · מ"ג משלי · ג · ט · >>