ביאור:הון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הון - מועיל או לא[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: הון

הון הוא רכוש. הוא נזכר לראשונה בתנ"ך בנבואת יחזקאל על צור:

  • יחזקאל כז יב: " "תרשיש סחרתך מרב כל הון , בכסף ברזל בדיל ועופרת" "נתנו עזבוניך... דמשק" "סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר... הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום" "מפלתך... בצאת" "עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ" ".

אולם למילה הון ישנה גם משמעות אחרת, כמו "די", "מספיק":

  • (משלי ל טו): "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן . שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם, אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם, וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן"( פירוט ).

ייתכן שהמשמעות המקורית של הון היא המון, הרבה: " הון" מקביל ל"תשבענה", שבע עניינו הרבה, להיות מלא, להסתפק ולא לרצות עוד (אביתר כהן) . "אמר הון" = "אמר 'יש לי הרבה'", כמו (בראשית לג ט): "ויאמר עשו 'יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך'", וכמו (במדבר טז ז): "' רב לכם, בני לוי!'". הון היא והיא מילה מאוחרת שלא מוזכרת בתורה, כשעשיו אומר - יש לי רב, הוא יכול היה לומר - יש לי הון, בלשון מאוחרת (חגי הופר) .

אם כך, הון מציין ריבוי של רכוש מסוגים שונים; כמו בפסוקים מנבואת יחזקאל למעלה, וכמו בפסוקים נוספים:

  • (תהלים קיט יד): "בדרך עדותיך ששתי, כעל כל הון"- המגוון שבתורה מקביל לכל המגוון שיש בעולם החומר; כך גם המגוון שבחכמה, (משלי ח יח): "עשר וכבוד אתי, הון עתק וצדקה", ובדעת,  (משלי כד ד): "וּבְדַעַת - חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים"( פירוט ).
  • בהתאם לכך, (משלי ג ט): "כבד את ה' מהונך , ומראשית כל תבואתך"- יש לכבד את ה', שנתן לנו את התורה והחכמה, מכל מגוון הרכוש שהוא חנן אותנו - כולל אפילו קול יפה ( פירוט ).
  • (משלי א יג): "כל הון יקר נמצא, נמלא בתינו שלל"- הנוכלים מפתים את הנער שיקבל מגוון רב של רכוש משלל השוד ( פירוט ); אולם למעשה יהיה בדיוק להיפך, (משלי ו לא): "ונמצא ישלם שבעתים, את כל הון ביתו יתן"- הגנב יצטרך לתת מגוון רב של פיצויים מרכושו ( פירוט ).
  • ההון יכול לעזור לאדם לכפר על גניבה (כנ"ל), אך לא על ניאוף, (שיר השירים ח ז): "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"(ראו את כל הון ביתו ).

ספר משלי מדבר הרבה על הון, במיוחד על היתרונות והחסרונות שלו (ראו גם חסרונות של עושר ):

  • (משלי י טו): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ , מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם"( פירוט ), וכן (משלי יח יא): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ , וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתוֹ"( פירוט ) - ההון נותן לעשיר ביטחון; אך ייתכן שזהו ביטחון מדומה.
  • העושר יכול להגן על האדם בעת שלום, אך בתקופות של עברה וזעם - כאשר ה' כועס על האדם ומביא עליו אסונות גדולים - העושר לא יעזור לו,  (משלי יא ד): "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"( פירוט ).
  • (משלי יג ז): "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב. כֹּפֶר נֶפֶשׁ איש עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה"- יש אנשים עניים שמציגים את עצמם כעשירים כדי ליהנות מיתרונות העושר, ויש אנשים עשירים שמציגים את עצמם כעניים כדי ליהנות מיתרונות העוני - מכאן שגם לעושר וגם לעוני יש יתרונות ( פירוט ).
  • (משלי יט ד): "הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים, וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד"- העושר יכול לעזור לאדם לשפר את קשריו החברתיים, אולם רק באופן זמני - כאשר הוא יתדלדל מנכסיו, הוא ייפרד מחבריו החדשים ( פירוט ).
  • (משלי יט יד): "בַּיִת וָהוֹן נַחֲלַת אָבוֹת, ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת"- אדם יכול לרשת רכוש רב ומגוון מהוריו, אבל כדי לשמור על רכושו הוא זקוק לאשה משכלת - ורק ה' יכול לתת אשה כזאת ( פירוט ).
  • (משלי יב כז): "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ"- הונו של האדם מביא לו כבוד, רק אם הוא השיג אותו ביושר וחריצות ( פירוט );

בפרט, ספר משלי יוצא נגד דרכים שליליות שבהן אנשים מנסים להשיג הון:

  • בהלה, ריצה מטורפת אחרי רכוש, (משלי כח כב): "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ"( פירוט ),  משלי כ כא: "נַחֲלָה מבחלת [מְבֹהֶלֶת] בָּרִאשֹׁנָה, וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ".
  • הבל, מעשים לא יצרניים,  (משלי יג יא): "הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט , וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה"( פירוט )
  • ריבית, ניסיון להתעשר בלי להתאמץ,  (משלי כח ח): "מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו"( פירוט )
  • התחברות עם נוכלים שמציעים התעשרות מהירה, (משלי א יג): "כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל"( פירוט )
  • שקר ומרמה, (משלי כא ו): "פֹּעַל אוֹצָרוֹת בִּלְשׁוֹן שָׁקֶר, הֶבֶל נִדָּף מְבַקְשֵׁי מָוֶת"( פירוט );  או רשע,  (משלי י ב): "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"( פירוט ).

וכן נגד דרכים שליליות שבהן אנשים מאבדים את הונם:

  • (משלי כט ג): "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"( פירוט ).

ההבדל בין הון לבין עושר[עריכה]

על הפסוק (תהלים קיב ג): "הון ועשר בביתו, וצדקתו עמדת לעד"( פירוט ) פירש מלבי"ם: " "יש הון שאין בו עושר - אם לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו" ";

  • אולם דווקא בספר קהלת, בפסוק המדבר על אירוע מסוג זה, נזכר המושג "עושר", (קהלת ו ב): "איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד, ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה, ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו, כי איש נכרי יאכלנו; זה הבל וחלי רע הוא", וכן (קהלת ה יב): "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עשר שמור לבעליו לרעתו".

הון = און?[עריכה]

הון - אולי מלשון און=כוח (חגי הופר) ; כמו ב (בראשית מט ג): "ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני , יתר שאת ויתר עז".

ראו גם (תהלים מד יג): "תמכר עמך בלא הון , ולא רבית במחיריהם"


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הון - מועיל או לא

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-04-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hon