ביאור:רשע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

רשע = העושה רע בשפע[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: רשע
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: רשע

רָשָע הוא אדם העושה רע פעמים רבות, שוב ושוב, במזיד.

המעשה הרע יכול להיות בין אדם לחברו, ובמקרה זה ה רשע הוא אדם הפוגע בזולת מתוך כוונה להזיק:

  • (שמות ב יג): "ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע 'למה תכה רעך'?"( פירוט ) - האדם נקרא רשע כי היכה או התכוון להכות את הזולת ( פירוט ).

המעשה הרע יכול להיות גם בין אדם למקום, ובמקרה זה ה רשע הוא אדם העובר על מצוות ה' במזיד:

  • (דברים ט כז): "זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה, וְאֶל רִשְׁעוֹ, וְאֶל חַטָּאתוֹ"- בעקבות חטא העגל, משה ביקש מה' שיוותר לעם ישראל על הרשע של האנשים שיזמו את המעשה והשתתפו בו מתוך כוונה רעה, ועל החטא של האנשים שנסחפו מתוך חולשה ולחץ חברתי.

וכמובן שיכול להיות רשע "משולב", שגם פוגע בזולת וגם עובר על מצוות ה':

  • (יחזקאל יח כ): "אל ההרים אכל, ואת אשת רעהו טמא. עני וְאָביון הונה, גזלות גזל, חבל לֹא ישיב, ואל הגלולים נשא עיניו, תועבה עשה. בנשך נתן, ותרבית לקח... צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה, ת רשע עָלָיו תִּהְיֶה"

בחינה עצמית - האם אני רשע?[עריכה]

  • האם קיבלתי הלוואה, ולא החזרתי אותה לפני שהמלוה תבע אותי? (תהלים לז כא): "לוֶֹה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן"( פירוט ).
  • האם אני שונא גם אנשים דומים לי שמתנהגים כמוני? (משלי כא י): "נפש רשע אותה רע, לא יחן בעיניו רעהו"( פירוט )
  • האם אני נוהג להשתמש בכוח פיסי כדי לפתור בעיות? האם אני מאמין שבעזרת הכוח שלי אני יכול להתגבר על כל אדם ועל כל צרה? (שמואל א ב ט): "רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך, ידמו כי לא בכח יגבר איש"- הרשעים (בין אדם לחברו) מנסים לגבור על אחרים באמצעות הכוח, באלימות; או: הרשעים (בין אדם למקום) חושבים שהכוח שלהם יציל אותם מכל צרה ושאין להם צורך בעזרת ה'.
  • האם אני נוהג להטיל מום - פיסי או נפשי - באדם שמנסה למתוח עלי ביקורת? (משלי ט ז): "יסר לץ לקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו"( פירוט )
  • האם אני מרגיש תיעוב ושנאה כלפי אנשים ישרים? (משלי כט כז): "תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל, וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ", (תהלים יא ב): "כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל יֶתֶר, לִירוֹת בְּמוֹ אֹפֶל לְיִשְׁרֵי לֵב"( פירוט ).
  • האם אני מתאכזר לבהמות שלי ופוגע בהן? (משלי יב י): "יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי"( פירוט ).
  • האם, בכל פעם שאני מצטרף לחבורה, נוצרת אוירה של זלזול ועלבונות? (משלי יח ג): "בבוא רשע בא גם בוז, ועם קלון חרפה"( פירוט ).
  • האם אנשים שעזבו את התורה מהללים ומשבחים אותי? (משלי כח ד): "עזבי תורה יהללו רשע, ושמרי תורה יתגרו בם"( פירוט ).
  • האם אני מנסה לנצל את האנשים שתחת מרותי (כמפקד, מנהל וכד') עד טיפת דמם האחרונה, גם כשהם כבר חלשים ועייפים? (משלי כח טו): "אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק - מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל"( פירוט ).
  • האם בכל פעם שאני קם אנשים מסתתרים מפניי? (משלי כח כח): "בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם, וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִים"(ראו ממשלת הצדיקים לעומת ממשלת הרשעים ).
  • האם בכל פעם שאני מנהל את העניינים אנשים נאנחים מצער? (משלי כט ב): "בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם, וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם"( פירוט ).
  • האם הפה שלי הוא כמו מעיין נובע של דיבורים רעים ופוגעים?  (משלי טו כח): "לב צדיק יהגה לענות, ופי רשעים יביע רעות"( פירוט ), (משלי י יא): "מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס"( פירוט ).
  • האם אני מוכן לגרום בושה וחרפה לאדם חף מפשע כדי להשיג את מטרותיי? (משלי יג ה): "דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר"( פירוט ).
  • האם אני נוהג לנצל ערכים ואידיאולוגיות של אנשים אחרים כדי להפיק תועלת אישית? (משלי י טז): "פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת"( פירוט ).
  • [לפוליטיקאים] האם אני נוהג להמציא משרות מיותרות כדי לתת שכר למקורביי? (משלי יא יח): "רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר, וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת"( פירוט ).
  • האם אני מתחצף ומעז להגיד לאנשים בפרצוף את כל מה שאני חושב עליהם, גם כשזה עלול להשפיע עליהם לרעה? (משלי כא כט): "העז איש רשע בפניו, וישר הוא יכין דרכיו"( פירוט )
  • האם אני מקוה שיקרה אסון מתוך תקוה שאני ארויח מכך? (משלי יא כג): "תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב, תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה"( פירוט ).
  • האם, כשאני רוצה להשיג משהו, אני חושב קודם-כל על תחבולות של מרמה? (משלי יב ה): "מַחְשְׁבוֹת צַדִּיקִים מִשְׁפָּט, תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָה"( פירוט ).
  • האם אני מדבר דברי הסתה וקורא לשפוך דם? (משלי יב ו): "דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם, וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם"( פירוט ).
  • האם אני אומר דברי גנאי בהבלעה, ב"דרך אגב", כדי שהשומעים יקלטו אותם בתת-מודע בלי ביקורת? (משלי יט כח): "עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט, וּפִי רְשָׁעִים יְבַלַּע אָוֶן"( פירוט ).
  • האם, כאשר אני צריך לשפוט אדם, אני חושב קודם-כל כמה שוחד אוכל לקבל ממנו אם אפסוק לטובתו? (משלי יז כג): "שחד מחיק רשע יקח, להטות ארחות משפט"( פירוט ).

איך להתייחס לרשעים?[עריכה]

  • אסור להגיד שהם צדיקים אך במקרים מסויימים מותר למצוא בהם נקודות טובות. ראו: האם מותר להגיד דברים טובים על אנשים רעים?
  • אסור להשתחוות להם, (משלי כה כו): "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת, צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע"( פירוט ).
  • במקרים מסויימים מותר וראוי להתגרות בהם, ראו: באילו מקרים מותר להתגרות ברשעים?
  • אסור לקבל קרבנות שהם מביאים, (משלי כא כז): "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, אַף כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ"( פירוט ).
  • אסור למנות אותם לתפקידים ציבוריים, (משלי כה ה): "הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ"( פירוט ).
  • יש להטיל עליהם את תשלום המסים והחובות האזרחיות של הצדיקים, (משלי כא יח): "כֹּפֶר לַצַּדִּיק רָשָׁע , וְתַחַת יְשָׁרִים בּוֹגֵד"( פירוט ).
  • אסור לחלוק להם כבוד בזמן המשפט, (משלי יח ה): "שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב, לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט"( פירוט )
  • צריך להשתדל להפריד ביניהם כך שלא ייצרו ארגונים של "רשע מאורגן", (משלי כ כו): "מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם, וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן"( פירוט ).
  • צריך להשתדל לגרש אותם מהארץ, (משלי ב כב): "וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה"
  • אחרי שהם אובדים, העולם נעשה טוב יותר והדבר גורם לשמחה, (משלי יא י): "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה"( פירוט ).

רשע - משל ליצר הרע[עריכה]

גם בתוך הלב של כל אחד ישנו רשע , הוא הנקרא בלשון חז"ל "יצר הרע", המניע את האדם לעשות רע בשפע. כך לפי חלק מהפירושים:

  • (תהלים לו ב): "נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי, אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו"- פתיחה לפרק שבו המשורר נואם אל יצר הרע שלו;
  • (משלי כח ד): "עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע , וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם"- הוגי דעות שעזבו והתרחקו מהתורה נוטים לשבח ולהלל את יצר הרע, ותומכים במתן פורקן ליצרים ( פירוט ).

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

לפי רוב הפירושים, השורש רשע קרוב לשורש רעע שממנו המילה רע , והאות ש באה להוסיף גוון למשמעות (ראו גם רע-רשע ) :

1. לפי פירושנו, האות ש מציינת עשיה ו שפע , כלומר עשיית מעשים רעים רבים במזיד. בדומה לכך פירש מלבי"ם: "מילת רע נופל גם על מחשבת המינות והאפיקורסות, ולא כן מילת רשע ורשעה שלא בא [אלא] רק על המעשים; ולא נמצא שיאמר חושב רשע כמו שיאמר חושב רע. ויצויר רשע שאינו רע , רוצה לומר, שאינו מין; וכן יש רע שאינו רשע במעשיו" (מלבי"ם על משלי ד יד) , "הרשע יהיה בין בין-אדם-לחברו בין בין-אדם-למקום, ומציין העושה על-ידי... רעתו, לא כנרדף מן התאוה לבד" (מלבי"ם על תהלים א א, ביאור המילות) .

2. ויש שפירשו, שהאות ש מציינת מעשה רע בין אדם למקום: "רשעים הם בין אדם למקום, ורעים הם בין אדם לבריות" (הגאון מווילנה על משלי ד יד) .

  • אולם, ברוב הפסוקים ה"רשע" הוא אדם הפוגע בזולת, ולכן קשה לפרש שהמשמעות העיקרית היא דווקא בין אדם למקום.
  • בפרט, יש פסוקים (למשל שמות ב יג "ויאמר לרשע למה תכה רעך?") בהם שם ה' בכלל לא נזכר, ולכן קשה לפרש שהאדם נקרא 'רשע' כי עבר על רצון ה'; מסתבר יותר שהוא נקרא 'רשע' בגלל פגיעתו ברעהו.

פירוש זה מסתמך על דברי חז"ל על הפסוק (ישעיהו ג יא): "אוֹי לְרָשָׁע רָע": "וכי יש רשע רע ורשע שאינו רע?! אלא, רע לשמים ורע לבריות זהו רשע רע, רע לשמים ואינו רע לבריות - רשע שאינו רע" ( ילקוט שמעוני ) .

  • אולם, אילו זו היתה כוונתם של חז"ל, הם היו אומרים בקיצור: "רע לשמים - זהו רשע, רע לבריות - זהו רע". לכן נראה שכוונת חז"ל היא, שיש שתי דרגות של רשע : יש רשע שעובר רק על מצוות בין אדם למקום, ויש רשע שעובר גם על מצוות בין אדם לחברו, והוא הרשע הגרוע יותר, ולכן הוא נקרא "רשע רע" - הרע יותר מבין שני סוגי הרשעים.

3. היה אפשר לפרש להיפך, שהמשמעות העיקרית של רשע היא דווקא פגיעה בזולת. לפי זה, הפסוקים המתארים רשע בין אדם למקום נאמרו בהשאלה: אדם העובר על מצוות ה' למעשה בוגד בברית שה' כרת עם בני ישראל, וכביכול "פוגע" בה', כבדברי נחמיה:

  • (נחמיה א ז): "חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, וְלֹא שָׁמַרְנוּ אֶת המצות וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ"- אי-שמירת מצוות נחשבת ל"חבלה" שהאדם גורם לה', הוא מחבל בתכניות של ה'.

4. ע"פ רש"ר הירש, השורש "רשע" קרוב לשורש "רשה" (מלשון רשות, הרשאה) ולשורש "רצה", ומכאן: רשע הוא "אדם המרשה לעצמו לעשות כל מה שהוא רוצה ", כלומר, "פורק עול".

  • אולם, ברוב הפסוקים, התואר "רשע" מתייחס בעיקר למעשי הרשע,  ולא למחשבותיו או לרצונותיו; לכן נראה לי שגם ההגדרה חייבת להתייחס למעשים: "מילת רשע ורשעה... לא בא [אלא] רק על המעשים" (מלבי"ם על משלי ד יד, ביאור המילות) .

פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות[עריכה]

ברוב הפסוקים, ניתן לפרש את המילה רשע גם על בין אדם לחברו וגם על בין אדם למקום:

  • (שמות כג א): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא, אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס"- ע"פ ההלכה, הכוונה לאדם שעבר על איסור כלשהו, בין אם הוא בין אדם למקום (ואז הוא רק "רשע") ובין אם הוא בין אדם לחברו (ואז הוא "רשע דחמס"):  "איזה הוא רשע? כל מי שעבר עבירה שחייבין עליה מלקות... שהרי התורה קראה למחוייב מלקות רשע, שנאמר " והיה אם בן הכות הרשע " (דברים כה ב). ואין צריך לומר למחוייב מיתת בית דין שהוא פסול, שנאמר " אשר הוא רשע למות " (במדבר לה כא)... ועוד יש שם רשעים שהן פסולין לעדות, אף על פי שהן בני תשלומין, ואינן בני מלקיות. הואיל ולוקחין ממון שאינו שלהם בחמס - פסולין, שנאמר " כי יקום עד חמס " (דברים יט טז), כגון הגנבים והגזלנים, אף על פי שהחזיר, הרי הוא פסול לעדות... וכן עד זומם, אף על פי שהוזם בעדות ממון, ושילם - הרי זה פסול מן התורה לכל עדות.. וכן המלווה בריבית אחד הלווה ואחד המלווה, שניהם פסולין לעדות" ( רמב"ם, הלכות עדות י ) .
  • (שמות כג ז): "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע"- גם כאן שני הפירושים אפשריים - בין אדם לחברו או בין אדם למקום.
  • (במדבר לה לא): "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת"- רוצח במזיד הוא כמובן רשע - הוא גם פוגע בזולת באופן החמור ביותר האפשרי, וגם עובר על מצוות ה'.
  • דברים כה א: " "כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם, וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק וְהִרְשִׁיעוּ אֶת הָרָשָׁע" . "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר" " - ע"פ הפשט, הפסוקים מדברים על סכסוך שבין אדם לחברו, אך חז"ל פירשו שדין מלקות חל גם על מי שעובר על איסור בין אדם למקום ( פירוט ).
  • (מלכים א ח לב): "וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ, לְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ"- אפשר לפרש גם על עניינים שבין אדם לחברו וגם על עניינים שבין אדם למקום.
  • מלאכי ג יח: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע , בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו" - ייתכן שיש כאן הקבלה: הרשע הוא אדם שאינו עובד את אלהים; וייתכן שיש כאן שני עניינים שונים: רשע בין אדם לחברו, לא עובד אלהים בין אדם למקום.
  • (תהלים י ב): "בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי, יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּּּ חָשָׁבוּ", (תהלים לז יב): "זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו... חרב פתחו רָשָׁעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך"- הרשע אורב לעניים ולצדיקים ופוגע בהם באכזריות , אך מצדיק את אכזריותו בטענות של כפירה .
  • (משלי יג ו): "צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת"( פירוט ) - חטא בין אדם לחברו או בין אדם למקום ( פירוט ).
  • (משלי כט ז): "ידע צדיק דין דלים, רשע לא יבין דעת"( פירוט ) - הרשע לא טורח לבדוק לעומק את דינם של העניים; או: הרשע לא יודע שה' יעניש את הפוגעים בדלים ( פירוט ).

רשע וטיפוסים אחרים התואר רשע מופיע פעמים רבות כניגודו של התואר צדיק :

התואר רשע מופיע גם כניגודו של התואר ישר :

מאמרים ודיונים על הגדרת הרשע[עריכה]

פסוקים שמתארים את עונשו של הרשע[עריכה]

  • (שמות כג ז): "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע"
  • ביאור:תהלים לז
  • (ישעיהו יא ד): "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אֶרֶץ וְהִכָּה אָרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע"
  • (ישעיהו יג יא): "וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עונם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל"
  • (ישעיהו כו י): "יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'"
  • (ישעיהו מח כב): "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים"
  • (ישעיהו נז כ): "וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט"
  • (ישעיהו נז כא): "אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים"
  • (ירמיהו כג יט): "הִנֵּה סַעֲרַת ה' חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל"
  • (ירמיהו כה לא): "בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לה' בַּגּוֹיִם נִשְׁפָּט הוּא לְכָל בָּשָׂר הָרְשָׁעִים נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם ה'"
  • (ירמיהו ל כג): "הִנֵּה סַעֲרַת ה' חֵמָה יָצְאָה סַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל"
  • בספר משלי - ראו צדיקים ורשעים לאורך זמן , בתי צדיקים ובתי רשעים
  • (תהלים ג ח): "קוּמָה ה' הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ"
  • (תהלים ט ו): "גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד...  נודע ה' משפט עשה בפעל כפיו נוקש רָשָׁע הגיון סלה. ישובו רשעים לשאולה כל גוֹיִם שכחי אלהים"
  • (תהלים לד כב): "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה וְשֹׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ"
  • (תהלים צב ח): "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד"( פירוט )
  • (משלי ה כב): "עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע , וּבְחַבְלֵי חַטָּאֶתוֹ יִתָּמֵךְ"
  • (משלי י ב): "לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"
  • (משלי י ג): "לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף"
  • (משלי י ו): "בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק; וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס"( פירוט )
  • (משלי י ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב"
  • (משלי י כד): "מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ, וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן"
  • (משלי י כז): "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה"
  • (משלי י כח): "תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה, וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד"
  • (משלי י לב): "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן ו פי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת"( פירוט )
  • (משלי יא ה): "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע"
  • (משלי יא ז): "בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה, וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה"
  • (משלי יא ח): "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו"
  • (משלי יא לא): "הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא"
  • משלי יב כא: "לא יאנה לצדיק כל און, ורשעים מלאו רע" ( פירוט )
  • (משלי יג ט): "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ"
  • (משלי יג יז): "מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא"
  • (משלי יג כה): "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר"
  • (משלי יד יט): "שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק"
  • (משלי טו כט): "רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע"
  • (משלי טז ד): "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה"
  • (משלי כח א): "נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח"

פסוקים נוספים[עריכה]

[ללא ספרי תהלים ואיוב]

  • (שמואל א כד יג): "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי ' מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע' וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ"
  • (שמואל ב כב כב): "כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה', וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי"
  • (מלכים א ח מז): "וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בָּאָרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ"
  • (ישעיהו ט יז): "כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן"
  • (ישעיהו נג ט): "וַיִּתֵּן אֶת רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר בְּמֹתָיו עַל לֹא חָמָס עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו"
  • (ישעיהו נה ז): "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ"
  • (ישעיהו נח ד): "הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם... הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רֶשַׁע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו"
  • (ירמיהו ה כו): "כִּי נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים יָשׁוּר כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים הִצִּיבוּ מַשְׁחִית אֲנָשִׁים יִלְכֹּדוּ"
  • (ירמיהו יב א): "צַדִּיק אַתָּה ה' כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד"
  • (ירמיהו יד כ): "יָדַעְנוּ ה' רִשְׁעֵנוּ עון אֲבוֹתֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ"
  • (יחזקאל ג יח): "בְּאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ הוּא רָשָׁע בעונו יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ"
  • (יחזקאל ה ו): "וַתֶּמֶר אֶת מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן הַגּוֹיִם וְאֶת חֻקּוֹתַי מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ בָהֶם"
  • (יחזקאל ז יא): "הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם"
  • יחזקאל ז כא: " "וּנְתַתִּיו בְּיַד הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל וחללה " "
  • (יחזקאל כא ח): "וְאָמַרְתָּ לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע"
  • (יחזקאל כא ל): "וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עון קֵץ"
  • (יחזקאל לא יא): "וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ כְּרִשְׁעוֹ גֵּרַשְׁתִּהוּ"
  • יחזקאל לג ח: " "בְּאָמְרִי לָרָשָׁע רָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הוּא רָשָׁע בעונו יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ" .. "וּבְאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְשָׁב מֵחַטָּאתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" ,  "חבל ישיב רָשָׁע גזלה ישלם בחקות החַיים הלך לבלתי עשות עָוֶל חַיו יִחְיֶה לֹא יָמוּת" "
  • (הושע י יג): "חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ כִּי בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ"
  • מיכה ו י: " "עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה" .  "האזכה במאזני רָשָׁע ובכיס אבני מרמה" "
  • (חבקוק א ד): "עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל"
  • (חבקוק ג יג): "יָצָאֶתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה"
  • (צפניה א ג): "אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה'"
  • (זכריה ה ח): "וַיֹּאמֶר זֹאֶת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל פִּיהָ"
  • (מלאכי ג טו): "וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים גַּם נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ...  ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אֱלֹהִים לאשר לא עבדו"
  • ביאור:תהלים א : "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ... לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח" - הרשע הוא בעל-עצות, אידיאולוג ( ע"פ פרופ' יהודה אייזנברג ); שיטתו של הרשע תאבד מן העולם ( ע"פ פרופ' יהושע רוזנברג )
  • (משלי ח ז): "כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי, וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע"
  • (משלי יא יא): "בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס"( פירוט )
  • (משלי יב ג): "לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט"
  • משלי יב כו: "יתר מרעהו צדיק, ודרך רשעים תתעם" ( פירוט )
  • (משלי יג ו): "צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת"( פירוט )
  • (משלי טז יב): "תּוֹעֲבַת מְלָכִים עֲשׂוֹת רֶשַׁע , כִּי בִצְדָקָה יִכּוֹן כִּסֵּא"
  • (משלי כא ד): "רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב - נִר רְשָׁעִים חַטָּאת"
  • (משלי כא ז): "שֹׁד רְשָׁעִים יְגוֹרֵם כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט"
  • (משלי כט יב): "מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר - כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים"
  • קהלת ג טז: " "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע" . "אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם" "
  • קהלת ח ח: " "אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יְמַלֵּט רֶשַׁע" "אֶת בְּעָלָיו...  ובכן ר" "איתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה" "הבל...  וטוב" "לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים" .  "יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל" "
  • (קהלת ט ב): "הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא"
  • (דניאל ט ה): "חָטָאנוּ וְעָוִינוּ וּמָרָדְנוּ וְסוֹר ממצותך וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ...  ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו"
  • (דניאל יב י): "יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ"
  • (נחמיה ט לג): "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ"


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:רשע - העושה רע בשפע

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-12-11.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/rja