קטגוריה:משלי יא י

<< | ספר משלי • פרק י"א • פסוק י' | >>

מהדורת הכתיב:

בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה.

המהדורה המנוקדת:

בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה.

המהדורה המוטעמת:

בְּט֣וּב צַ֭דִּיקִים תַּעֲלֹ֣ץ קִרְיָ֑ה
וּבַאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

בְּט֣וּב בְּ - מילת יחס
ט֣וּב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/2898
מורפ': HR/Ncmsc צַ֭דִּיקִים צַ֭דִּיקִים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6662
מורפ': HAampa תַּעֲלֹ֣ץ תַּעֲלֹ֣ץ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 5970
מורפ': HVqi3fs קִרְיָ֑ה קִרְיָ֑ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7151
מורפ': HNcfsa וּבַאֲבֹ֖ד וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס
אֲבֹ֖ד - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: c/b/6
מורפ': HC/R/Vqc רְשָׁעִ֣ים רְשָׁעִ֣ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 7563
מורפ': HAampa רִנָּֽה רִנָּֽה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7440
מורפ': HNcfsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

בְּט֣וּב מונח (משרת, דרגא 5) צַ֭דִּיקִים דחי (משנה, דרגא 3)

תַּעֲלֹ֣ץ מונח (משרת, דרגא 5) קִרְיָ֑ה אתנחתא (מלך, דרגא 2)

וּבַאֲבֹ֖ד טרחא (משרת, דרגא 5) רְשָׁעִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) רִנָּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

בְּטוּב צַדִּיקִים כשטוב לצדיקים - תַּעֲלֹץ קִרְיָה אנשי עירם שמחים, כי הצדיקים מנצלים את מצבם הטוב על-מנת להיטיב לזולתם, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים - רִנָּה אנשי עירם חוגגים, כי מעשי הפשע פוסקים

להרחבה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"בטוב צדיקים". בהצלחת הצדיקים וטובתם תשמח העיר, כי הם אהובים לכלל העם ובטובתם להם טוב, ובהפך זה ימצא ברשעים, לא ישמחו בני העיר בטובתם אבל ירננו ויגילו באבדם.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"תעלוץ" - תשמח.

מצודת דוד

"תעלוץ קריה" - כי משפיעים לזולתם מהטובה אשר חלק ה' להם.

"רנה" - כי בעודם בחייהם הרעו לבריות.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(י-יא) "בטוב צדיקים, בברכת ישרים", הצדיקים עושים צדק בפועל, והישרים הם בעלי הבינה ושטבעם נוטה לטוב ועושים לפנים משורת הדין כנ"ל פסוק ג', מצייר שהישרים מאצילים ברכה על העיר ובברכתם תרום קרת במעלה ורוממות, כי הברכה תבא ע"י תוספת שפע קדש שיש בנפש המברך, והצדיקים הם המאצילים מטובם הגשמי ע"י מעשה צדקתם ובטובם תעלוץ קריה כי יקבלו מהם טוב, וברשעים יהיה בשניהם להפך, אם לשמחת העיר "באבד רשעים רנה", כי הם מריעים בפועל, ואם בענין הנפשי "בפי רשעים תהרס", אם ע"י קללתם אם ע"י דבה ולה"ר: