מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר יחזקאל • פרק ז' • פסוק כ"א>>
מהדורת הכתיב :
ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה [וחללוהו]
המהדורה המנוקדת :
וּנְתַתִּיו בְּיַד הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל, וחללוה וְחִלְּלוּהוּ.
המהדורה המוטעמת :
וּנְתַתִּ֤יו בְּיַֽד־הַזָּרִים֙ לָבַ֔ז וּלְרִשְׁעֵ֥י הָאָ֖רֶץ לְשָׁלָ֑ל וחללוה וְחִלְּלֽוּהוּ׃
המהדורה הדקדוקית :
וּ/נְתַתִּ֤י/ו בְּ/יַֽד־הַ/זָּרִים֙ לָ/בַ֔ז וּ/לְ/רִשְׁעֵ֥י הָ/אָ֖רֶץ לְ/שָׁלָ֑ל ו/חלל/ה [וְ/חִלְּלֽוּ/הוּ]׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
המהדורה המוטעמת והמהדורה המנוקדת מציגות את נוסח המקרא על פי המסורה . מהדורת הכתיב מציגה את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר ). לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא .
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה [וחללוהו]
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
וּנְתַתִּיו בְּיַד הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל, וחללוה וְחִלְּלוּהוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
וּנְתַתִּ֤יו בְּיַֽד־הַזָּרִים֙ לָבַ֔ז וּלְרִשְׁעֵ֥י הָאָ֖רֶץ לְשָׁלָ֑ל וחללוה וְחִלְּלֽוּהוּ׃
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"הזרים " - נכרים
"וחללוהו " - מלשון חולין ובזיון
"וחללוהו " - עשאוהו חולין ומבוזה
"
לבז " - לקחת כל הנמצא בה
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ונתתיו ", שיבואו זרים על ארצם ויבוזו את הכסף, ויש הבדל בין "
בז ושלל " שהנשאר אחר שנפלו הבעלים במלחמה נקרא שלל, ומה שהאויב בוזז ולוקח ביד חזקה נקרא בז, "
הזרים " יבואו "
ויבוזו " את כספם, "
והשלל " הנשאר שלא יבוזו זרים "
יקחו רשעי הארץ, וחללוהו " ובזה יחללו הגאון והעדי הזה (כמו וחללו יפעתך
לקמן כ"ח ):
"
לבז ", לשלל. השלל הוא הנשאר אחר המלחמה, ואם בוזזים אותו אנשי החיל איש לו, נקרא בז, כמ"ש
(ישעיה ח' ב') , ופה מה שישאר ולא יבוזו הזרים הוא השלל, ויקחוהו רשעי הארץ:
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יחזקאל ז כא"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.
