קטגוריה:ירמיהו יב א
צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אתך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד.
צַדִּיק אַתָּה יְהֹוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כׇּל בֹּגְדֵי בָגֶד.
צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כׇּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃
צַדִּ֤יק צַדִּ֤יק - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6662
מורפ': HAamsa אַתָּה֙ אַתָּה֙ - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC אָרִ֖יב אָרִ֖יב - פועל, קל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 7378
מורפ': HVqi1cs אֵלֶ֑יךָ אֵלֶ֑י - מילת יחס
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2ms אַ֤ךְ אַ֤ךְ - מילית, חיוב
צורת יסוד: 389
מורפ': HTa מִשְׁפָּטִים֙ מִשְׁפָּטִים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4941
מורפ': HNcmpa אֲדַבֵּ֣ר אֲדַבֵּ֣ר - פועל, פיעל, עתיד, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpi1cs אוֹתָ֔ךְ אוֹתָ֔ - מילית, מושא ישיר (את)
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp2fs מַדּ֗וּעַ מַדּ֗וּעַ - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4069
מורפ': HTi דֶּ֤רֶךְ דֶּ֤רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1870
מורפ': HNcbsc רְשָׁעִים֙ רְשָׁעִים֙ - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 7563
מורפ': HAampa צָלֵ֔חָה צָלֵ֔חָה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 6743 b
מורפ': HVqp3fs שָׁל֖וּ שָׁל֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 7951
מורפ': HVqp3cp כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־בֹּ֥גְדֵי בֹּ֥גְדֵי - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 898
מורפ': HVqrmpc בָֽגֶד בָֽגֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 899 a
מורפ': HNcmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
צַדִּ֤יק מהפך (משרת, דרגא 5) אַתָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) אָרִ֖יב טפחא (מלך, דרגא 2)
אֵלֶ֑יךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אַ֤ךְ מהפך (משרת, דרגא 5) מִשְׁפָּטִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲדַבֵּ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) אוֹתָ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מַדּ֗וּעַ רביעי (משנה, דרגא 3)
דֶּ֤רֶךְ מהפך (משרת, דרגא 5) רְשָׁעִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
צָלֵ֔חָה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
שָׁל֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
כָּל־בֹּ֥גְדֵי מרכא (משרת, דרגא 5) בָֽגֶד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ מכדי שאוכל להתווכח איתך, אַךְ מִשְׁפָּטִים טענות אֲדַבֵּר אוֹתָךְ: מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה, שָׁלוּ ישבו בשלווה כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"מדוע דרך רשעים צלחה" - שנתת גדולה לנבוכדנצר הרשע ותצליחהו להחריב ביתך ד"א על אנשי ענתות היה צועק וקורא תגר
"שלו" - לשון שלוהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"משפטים" - ענין ויכוח
"צלחה" - מלשון הצלחה
"שלו" - מלשון שלוה
"בוגדי בגד" - ענין סרוב ומרד
מצודת דוד
"מדוע" - וזהו דברי מדוע דרך רשעים מצלחת וכל הבוגדים יושבים בשלוה ואמר זה בראותו בנבואה מרבית ממשלת נבוכדנצר
"צדיק" - אמר הנביא ידעתי ה' שאתה צדיק בדבר אשר אריב אליך אך אדבר עמך דברי ויכוח וכאומר עכ"ז אתווכח למען דעת את הטעם והסבה לא על היותי מסופק אם צדיק אתה בדינךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"צדיק אתה ה' כי אריב אליך", ר"ל אם אריב אליך ואטעון עבורי מדוע דרכי אינה צלחה, בזה תצדק אתה, שעל השאלה של צדיק ורע לו יש תשובה מי יודע שהוא צדיק באמת, ומי יודע אם עשה כל המוטל עליו (כי העבודה לה' אין לה שיעור אם נחשוב כפי ערך מעלת הנעבד וכפי החוב המוטל עלינו לעומת טובותיו הכוללים והמיוחדים), "אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה", שעל שאלת רשע וטוב לו אין לך שום תשובה שהלא הרשע רשעתו גלויה, וא"ת כדעת המשיבים ע"ז, ששלות הרשע אינה שלוה פנימית כי לבו מלא פחד וקול פחדים באזניו, וכמו שכן היה שטת אליפז בזה, ע"ז משיב "הלא שלו כל בוגדי בגד" שי"ל גם שלוה פנימית בלב, שגדר השלוה הוא בלב, וא"ת כי סוף הרשע לאבדון ולא יאריך ימים בהצלחתו ע"ז משיב הלא.
ביאור המילות
"אריב, משפטים". ההבדל בין ריב ובין משפט, שריב הוא טענת הבעלי דינים, ובדבר שאינו מבורר, והמשפט הוא בדבר מבורר, והשאלה מצדיק ורע לו הוא ריב, כי אין הטענה מבוררת ובזה תצדק, אבל השאלה מן רשע וטוב לו הוא דבר מבורר וקרוי משפט:
"שלו" ההבדל בין שלום ושלוה ששלוה הוא השלוה הפנימית בלב. ויש הבדל בין רשעים ובין בוגדים, רשעים כולל גם הרשע בין אדם למקום, וראוי שיענשו בדיני ה' שלא יצלחו, ע"כ שואל מדוע דרכם צלחה, והבוגד הוא שבוגד בחברו, וכפי הטבע יבגדו בו וראוי בטבע שלא ישליו בלב, ובכ"ז שלו:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ירמיהו יב א"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.