קטגוריה:ירמיהו יב א

<< | ספר ירמיהו • פרק י"ב • פסוק א' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד

המהדורה המנוקדת: צַדִּיק אַתָּה יְהוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד.

המהדורה המוטעמת:

צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהֹוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כׇּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃

המהדורה הדקדוקית:

צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑י/ךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אוֹתָ֔/ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כָּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"צדיק אתה ה' כי אריב אליך" - כשאתווכח עמך ידעתי כי תצדק בדבריך אך חפץ אני לדבר משפטים אותך להודיעני דרכך

"מדוע דרך רשעים צלחה" - שנתת גדולה לנבוכדנצר הרשע ותצליחהו להחריב ביתך ד"א על אנשי ענתות היה צועק וקורא תגר

"שלו" - לשון שלוה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"מדוע" - וזהו דברי מדוע דרך רשעים מצלחת וכל הבוגדים יושבים בשלוה ואמר זה בראותו בנבואה מרבית ממשלת נבוכדנצר

"צדיק" - אמר הנביא ידעתי ה' שאתה צדיק בדבר אשר אריב אליך אך אדבר עמך דברי ויכוח וכאומר עכ"ז אתווכח למען דעת את הטעם והסבה לא על היותי מסופק אם צדיק אתה בדינך

מצודת ציון

"משפטים" - ענין ויכוח

"צלחה" - מלשון הצלחה

"שלו" - מלשון שלוה

"בוגדי בגד" - ענין סרוב ומרד

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"צדיק" (אחר ששמע שאמר ה' שיביא עליהם רעה שנת פקודתם, דהיינו שיביא עליהם רעה בזמן החורבן שהוא שנת הפקודה, התפלל שיקדים ה' את עונשם, אחר שה' הראהו מעלליהם שבעבורם (בעבור מה שרוצים להמיתו) יוחרב הבית).

"צדיק אתה ה' כי אריב אליך", ר"ל אם אריב אליך ואטעון עבורי מדוע דרכי אינה צלחה, בזה תצדק אתה, שעל השאלה של צדיק ורע לו יש תשובה מי יודע שהוא צדיק באמת, ומי יודע אם עשה כל המוטל עליו (כי העבודה לה' אין לה שיעור אם נחשוב כפי ערך מעלת הנעבד וכפי החוב המוטל עלינו לעומת טובותיו הכוללים והמיוחדים), "אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה", שעל שאלת רשע וטוב לו אין לך שום תשובה שהלא הרשע רשעתו גלויה, וא"ת כדעת המשיבים ע"ז, ששלות הרשע אינה שלוה פנימית כי לבו מלא פחד וקול פחדים באזניו, וכמו שכן היה שטת אליפז בזה, ע"ז משיב "הלא שלו כל בוגדי בגד" שי"ל גם שלוה פנימית בלב, שגדר השלוה הוא בלב, וא"ת כי סוף הרשע לאבדון ולא יאריך ימים בהצלחתו ע"ז משיב הלא.

ביאור המילות

"אריב, משפטים". ההבדל בין ריב ובין משפט, שריב הוא טענת הבעלי דינים, ובדבר שאינו מבורר, והמשפט הוא בדבר מבורר, והשאלה מצדיק ורע לו הוא ריב, כי אין הטענה מבוררת ובזה תצדק, אבל השאלה מן רשע וטוב לו הוא דבר מבורר וקרוי משפט:

"שלו" ההבדל בין שלום ושלוה ששלוה הוא השלוה הפנימית בלב. ויש הבדל בין רשעים ובין בוגדים, רשעים כולל גם הרשע בין אדם למקום, וראוי שיענשו בדיני ה' שלא יצלחו, ע"כ שואל מדוע דרכם צלחה, והבוגד הוא שבוגד בחברו, וכפי הטבע יבגדו בו וראוי בטבע שלא ישליו בלב, ובכ"ז שלו: