עם טעמים:
שְׂאֵ֣ת פְּנֵי־רָשָׁ֣ע לֹא־ט֑וֹב לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יק בַּמִּשְׁפָּֽט׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"שאת פני רשע לא טוב" - כאשר פירשו רבותינו לא טוב להם לרשעים שנושאים להם פנים בעולם הזה ונפרעין מהן לעולם הבא
"טוב וגו'" - טוב להם לצדיקים שמכריעין להם כף מאזנים לחייבם בעולם הזה ונפרעין מהן בחייהן לעולם הבא ולפי פשוטו כמשמעו
שאת פני רשע - הנה לא טוב לשאת פני רשע במשפט להטות משפט הצדיק כי יקרה אם יכבד האיש השופט לרשע במשפט ההוא יסתמו טענות הצדיק החולק עמו לחשבו כי דעת השופט קרובה אל שכנגדו.
"שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט, שפתי כסיל יבואו בריב", כבר אמר גם ענוש לצדיק לא טוב, שהוא השאלה ששואלים בהנהגה למה ה' מעניש את הצדיק, ואמר ע"ז חושך אמריו יודע דעת גם אויל מחריש חכם יחשב, וצייר שהאויל יחריש ולא ישאל שאלה זאת לפעמים, כי האויל חולק על חקי החכמה מפני שמסתפק בהם ואינו רשע מפני תאותו, ולכן לפעמים יחריש ולא ישאל שאלות האלה שאין לו עליהם דבר ברור רק ספיקות, אבל הכסיל יודע חקי החכמה וחולק עליהם מפני כי אכפה עליו תאותו לחפש עלילות ברשע, ושפתיו יבואו בריב וישאל השאלות האלה שתיהן, על הצלחת הרשע, שואל "שאת פני רשע לא טוב", למה ישא ה' פני הרשע ולא יענישנו, ומדוע דרך רשעים צלחה, וכן "לא טוב להטות צדיק במשפט" למה יביא ה' יסורים על הצדיק:
