רלב"ג על משלי יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רלב"ג על משלי · יח · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יח א): "לתאוה יבקש" - מי שיבקש לגבול החקירה בדבר הנפרד והפשוט, אשר אליו תעלה תאותו, הנה הוא יתערב בהשגת כל נימוס מושכל אשר בדבר דבר, כי זה דרך החקירה השלימה, רוצה לומר, להעלות הדבר אל יסודותיו והסיבות הפשוטות אשר מהם היה.

או ירצה בזה: מי שיבקשה בעבור תאותו הגופיות, הנה אם יחקור במושכלות יתבלבל בכל מושכל ומושכל, ואפילו באשר היה מהם קל ההבנה, ויתערב לו הענין בזולתו, מפני מיעוט חקירתו בדברים המושכלים ורב שקדו על התאוות הגופיות.

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לא יחפוץ - הנה הכסיל איננו חפץ בתבונה רק בעת שיתגלה לבו וחסרון דעתו כי אז לבד יחשוב שיהיה רב תבונה אך אחר זה לא יזדרז ללמידת החכמה.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

בבוא רשע - הנה בבא רשע, בא עמו גם בוז כי מדרכו לבזות האנשים ועם הקלון והבוז שיש עמו מפני פעולותיו המגונות יחרף זולתו בדברים ההם בעינה כי במומו פוסל האנשים בקלונו בעצמו.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מים עמוקים" - הנה, דברי פי איש חכם הם מים עמוקים, שיקשה להגיע אל תכליתם, וכן יקשה לעמוד על סוד דברי פי איש חכם, כי הם כמו נחל שהוא נובע ותמשך הנביעה ממנו תמיד, כן ימצאו מקור החכמה נובעת באלו הדברים, וכל אשר ימצאו בהם, הנה עדיין יש להם כח למצוא בהם יותר.

או יהיה רומז בזה אל הלב, שהוא מבוע הדברים, כן כל מה שיביע מהם ישאר בו כח להביע מהם יותר.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

שאת פני רשע - הנה לא טוב לשאת פני רשע במשפט להטות משפט הצדיק כי יקרה אם יכבד האיש השופט לרשע במשפט ההוא יסתמו טענות הצדיק החולק עמו לחשבו כי דעת השופט קרובה אל שכנגדו.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

שפתי כסיל יבאו בריב - ובמחלוקת כי אינו מדבר כי אם דברי קנטורין ופיו יקרא למהלומות והכאות חזקות שוברות את האדם.

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

פי כסיל - דברי הכסיל הם מביאים חתת ושבר והם מוקש נפשו כי גורם רע לעצמו מצדדים רבי' כי בהם יחרחר ריב עם האנשים ויהיה זה סבה לו לרעות גדולות ומהם כי מצד סכלותו יחשוב הרבה פעמים לומר מה שהוא עוזר לו בהשפטו את רעהו ויהיה הענין בהפך ומהם כי הוא יגלה הדבר שיהיה ראוי שיסתיר ויהיה זה סבה לבלבול ריב בעניניו ובמבוקשיו.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

דברי נרגן - דברי האיש הנרגן על לא דבר מעורר תלונות הן בדמיון האנשים שמראים עצמם מוכים ונשברים כדי שיחמלו עליהם שאר האנשים והנה אלו הדברים קשים מאד אל שכנגדו עד שהם יורדים אל חדרי בטנו ויתפעל לבו מהם התפעלות רב כי יקשה מאד לאדם שיאמרו לו שאמר או עשה דברים מגונים והוא יודע שאין הדבר אמת.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם מתרפה" - גם מי שהוא מתעצל במלאכתו, באי זו מלאכה שיתעסק בה, הנה הוא חבר לבעל הפח, שיציב משחית ללכוד האנשים. וזה יהיה מצדדים:

  • כי בעל זאת המלאכה יסמוך על שיעשה מלאכתו באמונה, ולא ירגיש במה שיתחדש לו מעצלות הפועל ההוא, כמו שלא ירגיש בפח מי שנלכד בו עד הלכדו.
  • והשני, כי אם עשה המלאכה לעצמו, הנה עצלותו בו יסבב שלא ימצא לו טרפו, ויצטרך להיות בעל משחית בעבור בקשת המזון.
  • והשלישי, כי אם תהיה זאת המלאכה אשר לאדם במה שהוא אדם, והוא השגת המושכלות, הנה עצלותו בה תסבב שילכד השכל בפחי הגוף ובשחיתותיו.

זהו ביאור מה שיראה לנו עתה בזאת הפרשה שהגבלנו ביאוריה.

והנה, התועלות המגיעות ממנה רבים ברבוי הענינים הנכללים בזה, וזה מבואר מאד במאמר מאמר ממנה. ואולם על דרך כלל, הנה הקיף זה החלק על הרחקת:

  • הכסילות
  • והרשע
  • והעצלה
  • והאולת
  • והשקרות
  • והמרמה
  • והשנאה
  • והקפדנות
  • וריבוי הדברים שלא לצורך ותועלת
  • וההצטער
  • והיות בז לדבר
  • ובלתי שומע עצה.

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מגדל עוז שם ה'" - הנה, שם ה' הוא מגדל עוז, כי בו עוז לאדם ותוקף עד שלא ינצחהו שום דבר רע, ובו יחסה מכל מזיק מחוץ, כי השם יתברך אשר דבק בו יצילהו, מפני דבקות השגחתו בו ודבקות האדם בו הוא מצד השגתו לפי מה שאפשר מנימוס הנמצאות המושכלות אל השם יתברך, אשר שפע ממנו מציאותו בבריאתו העולם ובו הוא עומד תמיד, כי הוא שמו, על הצד שביארנו בספר מלחמות ה'.

והנה, "הצדיק ירוץ" בדברים אשר יבקש מצד המשען אשר לו בשם יתברך, וימצא נעזר בשם יתברך עד שכבר ימצא מתחזק מאד במה שבקש אותו, יותר ממה שהיה מתחזק בו אם טרח הרבה לבקש הסיבות הנאותות להגיע הדבר ההוא מזולת הבטחון בשם יתברך.

והנה, היה זה המאמר נאות עוד מצד המשל, כי מדרך המרוצה שתחליש האדם, והוא היה אומר שהצדיק, עם היותו רץ בו, נשגב ומתחזק; וזהו האמת, כמו שביארנו.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

הון עשיר - הנה ההון הוא לעשיר כמו קרית עוז כי יבטח שיהיה לו לעוז לפי מחשבתו ולפי ראותו הנה ההון הוא לו כחומה נשגבה כי בהונו ירצה הבאים להזיק לו והנה ההבדל בין זה העוז והעוז הקודם הוא מבואר כי העוז הקודם הוא עוז במוחלט וזה העוז איננו עוז כי אם בדברים מה וגם בהם הוא סבת הרע כמו שזכר במה שקדם שהרש לא שמע גערה ולזה לא יהיה ההון עוז כי אם למחשבת בעל ההון לא לפי העניין בעצמו.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

לפני שבר - הנה גובה הלב והגאוה הוא סבה אל השבר והשפלות והענוה הוא סבה אל הכבוד וזה מבואר במעט עיון מענין אלו התכונות.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

משיב דבר - מי שהוא משיב דבר בטרם ישמע ויבין הדבר אשר הוא משיב עליו הנה זה הענין הוא לו אולת וכלמה כי כבר ישיגהו בושת מפני שלא ישיב כראוי ולזה ראוי שיבין האדם בדברים קודם שישיב עליהם.

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

רוח איש - הנה רוח האיש לא די שיסבול הגוף הבריא ויסעדהו ויסודרו ממנו פעולותיו אבל גם בהיותו חולה יכלכל אותו ואולם כשיהיה החולי ברוח בעצמה שתהי' נכאה ונשברת מי ישאנה אין שם מי שישאנה כי החומר הוא מונהג ממנ' לא מנהיג ולזה יחלק הגוף בהפעלותיה.

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

לב נבון יקנה דעת - שכל האיש הנבון יקנה דעת קדושים מעצמו כי מרוב פלפולו יוציא דבר מתוך דבר והחכמי' יבקשו לשמוע הדעת וללמוד אותו מהיודעים לשיעורים כי דעתם קצר' להבין זה מעצמ'.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מתן אדם - הנה האד' שיצטר' לו בעסקיו ללכ' לפני גדולי' הנה אם יתן להם מתן ירחי' לו הדר' וינחנו זה המתן לפני גדולי' לעשות חפציו.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

צדיק הראשון - ולזה ראוי לפזר בזה האופן בעת הצורך ובזה עוד תועלת לו בהכנסו לפניה' קודם הכנס בעל ריבו כי מדרך האנשי' להאמין בספור המנגד להם ראשונה ולזה יהיה אצל השופט האיש הראשון שיבא לפניו צדיק בדברי ריבו כי יאמין לדבריו וכאשר יבא רעהו להגיד לו הפך הדברי' ההם לא יאמינהו כי אם אחר החקירה השלימה והנה לזאת הסבה מנעה התורה שלא ישמע הדיין דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חברו כי זה יהיה סבה אל שתהיה דעתו יותר קרובה אל מי שישמע דבריו בראשונ' וכאילו העיר על זה ג"כ החכם בזה הפסוק.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מדינים ישבית הגורל - הנה הגורל יבטל מדיני' ומחלוקת מהאנשי' בדברי' שיש לחלוק זה עם זה והו' יפריד בין תקיפי' וחזקים וישמר' מהזיק זה לזה.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

אח נפשע - האח שפשע בו אחיו הנה עם היותו נפשע הוא טוב לאחיו יותר מקרית עוז להצילו ולעוזרו בעתו' הצורך כי לא יזכור לו אז מה שפשע בו כי הו' עצמו ובשרו וכן איש המדיני' ר"ל אשר עורר מדיני' כנגד אחיו הנה הוא לאחיו כמו בריח הארמון המבריח מכות' לכותל אשר הוא קושר הכתלי' ומעמיד הבנין כן הוא סבת קיום אחיו ועמידתו אותו ושומר מכל משחית יקום עליו בחזק' היד.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מפרי פי - הנה מפרי דברי איש ישבע בטנו אם לטוב אם לרע הנה הוא ישבע פרי שפתיו והמשל כי הדובר רכות ישיב חמה במענ' פיו ויאכל פרי דבריו שיסי' הרע ממנו והדובר קשות יעורר החמה ויביא עליו מהרה הרעה.

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מות וחיים - הנה ביד לשון מות וחיי' כמו שזכרנו ומי שיאהב הדבור אין ספק שיאכל פריו לטוב או לרע כמו שקדם.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצא אשה - מי שמצא אשה ר"ל שיהיו כחות הנפש במדרגת הנפש שהיא משרתת בעלה ואוהבת אותו וישרתו השכל בכל מאמצי כחם הנה האיש ההוא מצא טוב כי בזה יושג לו השלימו' האנושי ובזה האופן ישיג חפצו ורצונו מהש"י כי תדבק השגחתו בו.

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

תחנונים ידבר רש - הנה העוני סבה אל שתהי' לשון הרש מבקש' החיי' כי הוא ידבר תחנוני' ובזה האופן לא די שלא יעור' מדיני' אבל ישקיט הריב והחמה מעליו ואמנם העשיר יבטח בעשרו לחשבו שהו' קרית עוזו וידבר מפני זה עזות וזה יהיה סבה לשבירתו כי לא יוכל כלכל להתנהג עם כלם כראוי להתנהג עם הרע ויהיה סבה לסור האהב' מהם.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

איש רעים להתרועע - וכבר ימצא אוהב יותר דבק לאדם בעת הצורך מהאח ולזה ראוי לאדם לקנו' לו אוהבים רבים ולא ירבה ברעי' כי כבר ימצא באוהבים מי שיאהב תכלי' האהב' אף על פי שאינו רע וההרבות ברעים יהיה סבה אל שישחית הרעות והחבר' לקצת מפני קצת