רש"י על משלי יח
<< · רש"י על משלי · יח · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"כי אם בהתגלות לבו" - כל אחד בגלוי לבו הוא חפץ לגלות מה שבלבו
"ועם קלון" - תבוא חרפה מי שבוחר בקלון וניאוף חרפה היא לופסוק ד (כל הפסוק)
"דברי פי איש" - כל איש שבמקרא ל' גבור גדול בגבורה הוא
"מקור חכמה" - כנחל נובע וכמים עמוקיםפסוק ה (כל הפסוק)
"שאת פני רשע לא טוב" - כאשר פירשו רבותינו לא טוב להם לרשעים שנושאים להם פנים בעולם הזה ונפרעין מהן לעולם הבא
"טוב וגו'" - טוב להם לצדיקים שמכריעין להם כף מאזנים לחייבם בעולם הזה ונפרעין מהן בחייהן לעולם הבא ולפי פשוטו כמשמעופסוק ו (כל הפסוק)
"שפתי כסיל יבואו בריב" - כל דבריו באים בלשון תגרה
"ופיו למהלומות יקרא" - קורא ליסורין להביאם עליופסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"גם מתרפה במלאכתו" - פורש מן התורה והוא ת"ח
"לבעל משחית" - לשטןפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"רוח איש" - רוח גבר שהוא איש גבור ואינו נותן דאגה בלבו ומקבל כל הבא עליו בשמחה ובחבה
"יכלכל מחלהו" - אין כחו סר מעליופסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"אח נפשע מקרית עוז" - יש אח נפשע מאחיו ומאבד במרדו קרית עוז כגון לוט באברהם עשו ביעקב
"ומדינים כבריח ארמון" - ומריבה שביניהם מפרידתם לעולם כבריח זה שנועלים בו שערי ארמון שלא יכנסו בופסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"מצא אשה מצא טוב" - מצא תורה וכמשמעו אשה טובה
"ויפק רצון" - ויוציא זה פשוטו ד"א אדם שמצא אשה ומצא טוב ויפק רצונו אותו האיש מוציא רצון מהקב"ה רבי יוסף קרא