מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< |
ספר משלי • פרק ח' • פסוק ז' |
>> מהדורת הכתיב :
כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע.
המהדורה המנוקדת :
כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.
המהדורה המוטעמת :
כִּֽי־אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה . לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא .
מהדורות נוספות
המהדורה הדקדוקית :
כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור3588 a ־אֱ֭מֶת אֱ֭מֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד571 יֶהְגֶּ֣ה יֶהְגֶּ֣ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד1897 חִכִּ֑י חִכִּ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמךי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד2441 וְ תוֹעֲבַ֖ת וְ - ו' החיבורתוֹעֲבַ֖ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך8441 שְׂפָתַ֣י שְׂפָתַ֣ - שם עצם, נקבה, זוגי, נסמךי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד8193 רֶֽשַׁע רֶֽשַׁע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד7562 ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור ) :
כִּֽי־אֱ֭מֶת דחי (משנה, דרגא 3)
יֶהְגֶּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) חִכִּ֑י אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וְתוֹעֲבַ֖ת טרחא (משרת, דרגא 5) שְׂפָתַ֣י מונח (משרת, דרגא 5) רֶֽשַׁע סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פיסוק ופירוש מודרני : כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי,
וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי - רֶשַׁע אני (החכמה) מתעבת לתת עצות של רשע; מנהיג רשע אינו נוהג בחכמה .
פרשנות מסורתית:
כתיב:
כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע.
מנוקד:
כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע.
עם טעמים:
כִּֽי־אֱ֭מֶת יֶהְגֶּ֣ה חִכִּ֑י וְתוֹעֲבַ֖ת שְׂפָתַ֣י רֶֽשַׁע׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה .
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ואמר זה שלא יחשוב חושב שהוא מדבר בזה על צד ההפלגה והגוזמא, כמשפט המאמר בשירים ובמשלים, כי הנה "
חכי ידבר אמת ", לא רשע וכזב.
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
יהגה " - ידבר.
"
ותועבת וגו' " - דברי
רשע מתעבות שפתי מלדברם.
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי אמת יהגה חכי ", החיך הוא הטועם את המאכל, והיא מליצה על טעמי המצות שגם הם לא נכתבו רק נמסרו להגות ולחשוב ולעיין בם, גם הם נפלגו אל האישים ואל בני אדם ההמונים, שהאישים הגדולים ישיגו בטעמי המצות עניני אמת, מעניני הנפש וקשורה עם אלהים ועניני הדיבוק האלהי וחלות רוחו על שומרי מצותיו, כי כל המצות לפי סודם נצפנו בם אמתיות מקובלות בסדר העולמות ותקונם וקשורם וסוד הנפש וקשורה עם המציאות בכללו, והורדת האלהות והאצילות והשפע וחיבור האורות העלותם וירידתם ע"י המצות, שכולם הם אמתיות אשר תהגה בם החכמה בהגיון השכל, בסתר ומצפון, שזה נרמז בחיך, שהוא הדבור הפנימי מן הלשון והפה והשפה, והנסתר מכולם, ובכ"ז יש טעמים לכל מצוה להסבירם גם לפני ההמון, שכולם באו להרחיק את הרשע והעול ומדות רעות ואמונות זרות ככל הטעמים שנתן המורה בח"ג מספרו, שגם הם יש להם מקום לפי קול החכמה אל בני אדם ההמונים, ועל זה אמר
"
ותועבת שפתי רשע ", שהשפתים מורים על הדבור הנגלה שהם הטעמים הגלוים הם להתעיב את הרשע ולהרחיקו:
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי אמת יהגה חכי " - הוא נגד
משנה , שבמשנה כל תיבה הוא דין בפני עצמו, והמשנה נבנית על כשר ופסול, טמא וטהור, אסור ומותר.
וזהו "כי אמת" גו', כלומר כל מה שיהגה, דהיינו כל דיבור שבמשנה שמכשיר ומטמא ומתיר, הוא אמת.
ותועבת שפתיי " - ומה שאני מטמא ופוסל ואוסר הוא רשע.
פרשנות מודרנית:
ביאור מפורט על הפסוק
פסוק זה באתרים אחרים:
הכתר
•
על התורה
•
ספריא
•
תא שמע
•
אתנ"כתא
•
סנונית
•
שיתופתא
•
תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ח ז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.
