מ"ג משלי ג ל
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תרוב [תריב] עם אדם חנם אם לא גמלך רעה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תרוב [תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תָּרִ֣יב תרוב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם
אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"גמלך רעה" - גם תחילת המעשה נקרא במקרא בלשון גמול, וכן (יואל ד ד): "ואם גומלים אתם עלי".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"גמלך". גדר הגמול הוא בשנקשר עמו התפעלות איבה או אהבה, והתבאר אצלי בכ"מ בתנ"ך, ובס' זה (לקמן י"א י"ז, י"ב י"ד, י"ט י"ז, ל"א י"ב:נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ונוכל לפרש, אפילו יגמלך רעה אין לו להריב עמו, שכן דרך תלמידי חכמים, נעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים. ועל כן דרשו בבראשית רבה: "ויחר ליעקב וירב בלבן" (בראשית לא לו), שמא אתה סבור שמכות ופצעים היו שם? לא היו שם אלא דברי פיוסים. הנה התבאר לך, שאף על פי שהרע לבן ליעקב, לא רב עמו אלא בדרך פיוס; אלא שעונש רָב עם חבירו חנם גדול מעונש רָב עם חבירו שגמלהו רעה. ורבינו יונה ז"ל פירש, ואל תריב עם אדם חנם, אם תריב בדבור שפתים עם אדם שלא הזיק לך אפילו בדבור, זה נקרא חנם. ולא עוד, אלא אפילו רב עמך בדיבור גם, אז לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אם לא גמלך רעה ונזק והפסד. ור׳ דוד קמחי ז״ל פירש, אל תריב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה, אם גמלך רעה תוכל להריב עמו בלבד, לא לגמלהו רעה, ויהי קשור עם הפסיק שאחריו: