מ"ג בראשית מא נה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מא · נה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּרְעַב֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכׇל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְפֵינַת כָּל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּצְוַח עַמָּא קֳדָם פַּרְעֹה עַל לַחְמָא וַאֲמַר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרָאֵי אִיזִילוּ לְוָת יוֹסֵף דְּיֵימַר לְכוֹן תַּעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְפֵינַת כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם דְלָא הֲוַת מַפְקָא בַּר זַרְעָא וּצְוַח עַמָא קֳדָם פַּרְעה בְּגִין לַחְמָא וַאֲמַר פַּרְעה לְכָל מִצְרָאֵי אִיזִילוּ לְוַת יוֹסֵף דְיֵימַר לְכוֹן תַּעֲבְדוּן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותרעב כל ארץ מצרים" - (ב"ר) שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף

"אשר יאמר לכם תעשו" - לפי שהי' יוסף אומר להם שימולו וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו א"ל למה לא צברתם בר והלא הכריז לכם ששני הרעב באים אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה אמר להם א"כ כל אשר יאמר לכם תעשו הרי גזר על התבואה והרקיבה מה אם יגזור עלינו ונמות

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותרעב כל ארץ מצרים:    בשנה השנית, למד שקרא הקב"ה לרעב כענין שכתוב (מלכים ב ח, א): "כי קרא ה' לרעב", וכתוב (תהלים קה, טז): "ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר", ומפני הרעב "ויצעק העם אל פרעה ללחם" כן דרך הרעבים לקרוא ולצעוק אל מי שבידו להשביעם, כענין שכתוב (תהלים קז, ה): "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף", וכתיב "ויצעקו אל ה' בצר להם":

לכו אל יוסף:    שהרי הוא במקומי לכל דבר ואין לי רק הכסא ועל כן יש לכם לעשות כל מה שיאמר: ובמדרש לכו אל יוסף הלכו המצריים אצל יוסף אמרו לו תנה לנו לחם אמר להם לכו ומולו עצמכם ואתן לכם לחם. הלכו אצל פרעה ובכו לפניו אמרו לו הלכנו אל יוסף והוא מדבר לנו דברים ריקים ואומר לנו מולו עצמכם, אמר להם פרעה שוטים מה תצעקו אלי מפני מה לא הנחתם תבואה של ג' שנים ושל ד' שנים, אמרו לו כל תבואה שבבתינו הרקיבה, אמר להם לא נשתייר פת לכם פת מאתמול, אמרו לו אף פת שהיתה מונחת בסל הרקיבה, אמר להם "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו", זהו שאומר הכתוב (משלי יא, כו): "מונע בר יקבוהו לאם וברכה לראש משביר", מונע בר זה פרעה וברכה לראש משביר זה יוסף שנאמר (בראשית מט, כו): "ברכות אביך גברו על ברכת הורי וגו' תבואתה לראש יוסף":

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו". פירש"י בקש מהם שימולו, טעמו של דבר הוא לפי שמצינו שהערלה נקראת חרפה, כמ"ש (בראשית לד.יד) כי חרפה היא לנו לתת אחותנו לאיש אשר לו ערלה, והרעב נקרא ג"כ חרפה שנאמר (יחזקאל לו.ל) ולא תקחו עוד חרפת רעב בגוים, ע"כ חשב שבהסרת חרפת הערלה יוסר מהם חרפת הרעב, כי הסרת הערלה היא הסרת מותרות הדמים המסבבים העיפוש, ורקיבת התבואה באה ג"כ מצד המותרות והפסולת שבתבואה הגורם הריקוב והעיפוש, וזכות ברית המילה הועיל גם לנח שנאמר (בראשית ו.יח) והקימותי את בריתי אתך פירש רש"י על התבואה והפירות של ירקבו, וכן השיב להם יוסף שימולו, על מה שאמרו אספנו תבואה והרקיבה, וזה מדה כנגד מדה שאם האדם מסיר מתוכו הפסולת שבו, גם ה' יתן הטוב ויסיר הפסולת שבתוך התבואה ממש, שא"א לאדם להסירו, ורז"ל אמרו (סוטה ד:) כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא שנאמר (משלי ו.כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי הבועל ארמית משכה ערלתיה ועוד שהמילה תיקון האבר שלא ירבה במשגל, והמצרים היו שטופי זימה ע"כ היו צריכין תיקון זה בשנת הרעב, ומטעם זה נאמר ביוסף (בראשית מט.כד) ותשב באיתן קשתו, שכבש יצרו באשת פוטיפר ע"כ משם רועה אבן ישראל, כי זכה משם שתבואתו לא הרקיבה והיה רועה וזן אבן ישראל בזכות שלא היה רועה זונות.