מ"ג בראשית מא נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית מא · נו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כׇּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כׇּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְכַפְנָא הֲוָה עַל כָּל אַפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יָת כָּל אוֹצְרַיָּא דִּבְהוֹן עֲבוּרָא וְזַבֵּין לְמִצְרָאֵי וּתְקֵיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃
ירושלמי (יונתן):
וְכַפְנָא הֲוַת עַל כָּל אַנְפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יַת כָּל אוֹצְרִין דִבְהוֹן עִיבּוּרָא וְזַבִּין לְמִצְרָאֵי וּתְקֵף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כל פני הארץ" - מי הם פני הארץ אלו העשירים (ב"ר)

"את כל אשר בהם" - כתרגומו די בהון עיבורא

"וישבור למצרים" - שבר לשון מכר ולשון קנין הוא כאן משמש לשון מכר שברו לנו מעט אוכל לשון קנין ואל תאמר אינו כי אם בתבואה שאף ביין וחלב מצינו (ישעיהו נה) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויפתח יוסף את כל — האוצרות שהיו עמם.

וישבר למצרים — פירוש, נתן שבר למצרים. וטעמו קניין:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים" - יאמר כי לא פתח יוסף אשר בהם עד שחזק הרעב בארץ לא כאשר צעקו אל פרעה מיד כי העם צועקים כשיש להם מחיה מעט והוא רצה שלא ישאר להם כלום זה טעם והרעב היה על כל פני הארץ כי טרם פתחו אוצרותיו היה הרעב על כל פני הארץ ועוד חזר לבאר שלא מכר להם עד שחזק עליהם מאד או שיפליג הכתוב לומר שהיה רעב של מהומה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

והרעב היה על כל פני הארץ:    אלו העשירים ונקראו פני הארץ שהכל פונין להם, ומכאן שלא התחיל הרעב אלא בעשירים, ואמר "את כל אשר בהם" פירוש את כל האוצרות אשר בהם בר, וכן אמר התרגום אוצריא די בהון עבורא:

וישבר למצרים:    מכר להם:

ויחזק הרעב בארץ מצרים:    שהיו אוכלים ולא היו שבעים כענין שכתוב (מלכים א יח, ב): "והרעב חזק בשומרון":

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(נו - נז) "והרעב היה" אח"כ נתפשט הרעב במצרים יותר עד שהיה "על כל פני הארץ," שלא נמצא תבואה אצל יחידים, אז "פתח יוסף את כל אשר בהם," היינו האוכל שנשמר בערים, כמ"ש אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, "וישבר" רק "למצרים", כי זה היה לצורך ערי מצרים, אבל אח"כ "ויחזק הרעב בארץ מצרים", כי גם האוכל הנשמר בערים נאכל, ומאז" וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף", התחילו לשבור מאוצר הגדול שאצר יוסף מן החומש ומשם מכר לקרובים ולרחוקים: