רש"י על בראשית מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על בראשית · מא · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי מקץ" - כתרגומו מסוף וכל לשון קץ סוף הוא

"על היאור" - כל שאר נהרות אינם קרוים יאורים חוץ מנילוס מפני שכל הארץ עשויין יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה בתוכם ומשקה אותם לפי שאין גשמים יורדין במצרים תדיר כשאר ארצות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מן היאר עולות" - זהו עקרו של חלום לפי ששביעתן ורעיבתן מתוך גדלות הנהר ומתוך יבישותו

"יפות מראה" - סימן הוא לימי השובע שהבריות נראות יפות זו לזו שאין עין בריה צרה בחברתה

"באחו" - באגם מריש"ק (בלע"ז זומפף) כמו ישגא אחו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודקות בשר" - טינב"ש (בלע"ז צארט דין) לשון דק

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותאכלנה" - סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בקנה אחד" - טואיד"ל בלע"ז [גבעול]

"בריאות" - שיינ"ש בלע"ז [בריאות]

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושדופת" - השלייד"ש (בלע"ז אויסגעשלאגען) ושקיפן קדום חבוטות ל' משקוף החבוט תמיד ע"י הדלת המכה עליו

"קדים" - רוח מזרחית שקורין (ביש"א רויהער ווינד)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבריאות" - שיינ"ש בלע"ז

"והנה חלום" - והנה נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותרים

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותפעם רוחו" - ומטרפא רוחיה מקשקשת בתוכו כפעמון ובנבוכדנצר הוא אומר (דניאל ב) ותתפעם רוחו לפי שהיו שם שתי פעימות שכחת החלום והעלמת פתרונו (ב"ר)

"חרטמי" - הנחרים בטימי מתים ששואלים בעצמות (טימי הן עצמות בלשון ארמי ובמשנה בית שהוא מלא טמיא מלא עצמות)

"ואין פותר אותם לפרעה" - פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה קולן נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר (ב"ר)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש כפתרון חלומו" - חלום הראוי לפתרון שנפתר לנו ודומה לו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נער עברי עבד" - ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה מזכירו בלשון בזיון

"נער" - שוטה ואין ראוי לגדולה

"עברי" - אפילו לשוננו אינו מכיר

"עבד" - וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים (ס"א שירים וכן גרס רא"ם)

"איש כחלומו" - לפי החלום וקרוב לענינו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השיב על כני" - פרעה הנזכר למעלה כמו שאמר פרעה קצף על עבדיו הרי מקרא קצר לשון ולא פירש מי השיב לפי שאין צריך לפרש מי השיב מי שבידו להשיב והוא פרעה וכן דרך כל מקראות קצרים על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מן הבור" - מן בית הסוהר שהוא עשוי כמין גומא וכן כל בור שבמקרא ל' גומא ואף אם אין בו מים קרוי בור פוש"י בלע"ז (איינע גרובע)

"ויגלח" - מפני כבוד המלכות (ב"ר)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשמע חלום לפתור אותו" - תאזין ותבין חלום לפתור אותו

"תשמע" - לשון הבנה והאזנה כמו שומע יוסף אשר לא תשמע לשונו אנטינדר"א (בלע"ז פערשטעהען)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלעדי" - אין החכמה משלי אלא אלהים יענה יתן עניה בפי לשלום פרעה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דלות" - כחושות כמו (ש"ב יג) מדוע אתה ככה דל דאמנון

"ורקות בשר" - כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר ובלע"ז בלוא"ש (צארט שוואך)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צנמות" - צונמא בל' ארמי סלע הרי הן כעץ בלי לחלוח וקשות כסלע ותרגומו נצן לקין נצן אין בהן אלא הנץ לפי שנתרוקנו מן הזרע

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבע שנים ושבע שנים" - כולן אינן אלא שבע ואשר נשנה החלום פעמים לפי שהדבר מזומן כמו שפירש לו בסוף ועל השנות החלום וגו' בשבע שנים הטובות נאמר הגיד לפרעה לפי שהיה סמוך ובשבע שני רעב נאמר הראה את פרעה לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מראה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונשכח כל השבע" - הוא פתרון הבליעה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יודע השבע" - הוא פתרון ולא נודע כי באו אל קרבנה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נכון" - מזומן

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחמש" - כתרגומו ויזרזון וכן וחמושים

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את כל אכל" - שם דבר הוא לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן ואוכל שהוא פועל כגון כי כל אוכל חלב טעמו למטה בכ' ונקוד קמץ קטן

"תחת יד פרעה" - ברשותו ובאוצרותיו

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה האכל" - הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנמצא כזה" - הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו הנמצא ל' תמיהה וכן כל ה"א המשמשת בראש תיבה ונקודה בחטף פתח

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אין נבון וחכם כמוך" - לבקש איש נבון וחכם שאמרת לא נמצא כמוך

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישק" - יתזן יתפרנס כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך כמו (לעיל טו) ובן משק ביתי וכמו (תהלים ב) נשקו בר גרנישו"ן בלע"ז (פערזארגען פערזעהן)

"רק הכסא" - שיהיו קורין לי מלך

"כסא" - לשון של המלוכה כמו (מלכים א א) ויגדל את כסאו מכסא אדוני המלך

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתתי אתך" - מניתי יתך ואעפ"כ ל' נתינה הוא כמו ולתתך עליון בין לגדולה בין לשפלות נופל ל' נתינה עליו כמו (מלאכי ב) נתתי אתכם נבזים ושפלים

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסר פרעה את טבעתו" - נתינת טבעת המלך היא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדולה

"בגדי שש" - דבר חשיבות הוא במצרים

"רביד" - ענק ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד וכן (משלי ז) רבדתי ערשי רצפתי ערשי מרצפות בלשון משנה מוקף רובדין של אבן על הרובד שבעזרה והיא רצפה

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במרכבת המשנה" - השניה למרכבתו המהלכת אצל שלו

"אברך" - כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא ובדברי אגדה (ספרי פרשת דברים) דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים אמר לו בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא ל' ברכים שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו וגו'

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אני פרעה" - שיש יכולת בידי לגזור גזירה על מלכותי ואני גוזר שלא ירים איש את ידו

"ובלעדיך" - שלא ברשותך ד"א אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת רק הכסא אלא שהוצרך לפרשה בשעת נתינת הטבעת

"את ידו ואת רגלו" - כתרגומו

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צפנת פענח" - מפרש הצפונות ואין לפענח דמיון במקרא

"פוטי פרע" - הוא פוטיפר ונקרא פוטי פרע על שנסתרס מאליו לפי שחמד את יוסף למשכב זכר (סוטה יג)

פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותעש הארץ" - כתרגומו ואין הלשון נעקר מלשון עשייה

"לקמצים" - קומץ על קומץ יד על יד היו אוצרים

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה" - שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב (נ"ל שהוא דעת רבי נחמיה וא"צ כלל להגיה ברש"י כאשר עלה בדעת קצתם)

פסוק מט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד כי חדל לספור" - עד כי חדל לו הסופר לספור וה"ז מקרא קצר

"כי אין מספר" - לפי שאין מספר והרי כי משמש בלשון דהא

פסוק נ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בטרם תבוא שנת הרעב" - (תענית יא) מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון

פסוק נה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותרעב כל ארץ מצרים" - (ב"ר) שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף

"אשר יאמר לכם תעשו" - לפי שהי' יוסף אומר להם שימולו וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו א"ל למה לא צברתם בר והלא הכריז לכם ששני הרעב באים אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה אמר להם א"כ כל אשר יאמר לכם תעשו הרי גזר על התבואה והרקיבה מה אם יגזור עלינו ונמות

פסוק נו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על כל פני הארץ" - מי הם פני הארץ אלו העשירים (ב"ר)

"את כל אשר בהם" - כתרגומו די בהון עיבורא

"וישבור למצרים" - שבר לשון מכר ולשון קנין הוא כאן משמש לשון מכר שברו לנו מעט אוכל לשון קנין ואל תאמר אינו כי אם בתבואה שאף ביין וחלב מצינו (ישעיהו נה) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב

פסוק נז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל הארץ באו מצרימה" - אל יוסף לשבור ואם תדרשהו כסדרו היה צריך לכתוב לשבור מן יוסף