רש"י על בראשית מא
<< · רש"י על בראשית · מא · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"ויהי מקץ" - כתרגומו מסוף וכל לשון קץ סוף הוא
"על היאור" - כל שאר נהרות אינם קרוים יאורים חוץ מנילוס מפני שכל הארץ עשויין יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה בתוכם ומשקה אותם לפי שאין גשמים יורדין במצרים תדיר כשאר ארצותפסוק ב (כל הפסוק)
"מן היאר עולות" - זהו עקרו של חלום לפי ששביעתן ורעיבתן מתוך גדלות הנהר ומתוך יבישותו
"יפות מראה" - סימן הוא לימי השובע שהבריות נראות יפות זו לזו שאין עין בריה צרה בחברתה
"באחו" - באגם מריש"ק (בלע"ז זומפף) כמו ישגא אחופסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"בקנה אחד" - טואיד"ל בלע"ז [גבעול]
"בריאות" - שיינ"ש בלע"ז [בריאות]פסוק ו (כל הפסוק)
"ושדופת" - השלייד"ש (בלע"ז אויסגעשלאגען) ושקיפן קדום חבוטות ל' משקוף החבוט תמיד ע"י הדלת המכה עליו
"קדים" - רוח מזרחית שקורין (ביש"א רויהער ווינד)פסוק ז (כל הפסוק)
"הבריאות" - שיינ"ש בלע"ז
"והנה חלום" - והנה נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותריםפסוק ח (כל הפסוק)
"ותפעם רוחו" - ומטרפא רוחיה מקשקשת בתוכו כפעמון ובנבוכדנצר הוא אומר (דניאל ב) ותתפעם רוחו לפי שהיו שם שתי פעימות שכחת החלום והעלמת פתרונו (ב"ר)
"חרטמי" - הנחרים בטימי מתים ששואלים בעצמות (טימי הן עצמות בלשון ארמי ובמשנה בית שהוא מלא טמיא מלא עצמות)
"ואין פותר אותם לפרעה" - פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה קולן נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר (ב"ר)פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"נער עברי עבד" - ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה מזכירו בלשון בזיון
"נער" - שוטה ואין ראוי לגדולה
"עברי" - אפילו לשוננו אינו מכיר
"עבד" - וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים (ס"א שירים וכן גרס רא"ם)
"איש כחלומו" - לפי החלום וקרוב לענינופסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"מן הבור" - מן בית הסוהר שהוא עשוי כמין גומא וכן כל בור שבמקרא ל' גומא ואף אם אין בו מים קרוי בור פוש"י בלע"ז (איינע גרובע)
"ויגלח" - מפני כבוד המלכות (ב"ר)פסוק טו (כל הפסוק)
"תשמע חלום לפתור אותו" - תאזין ותבין חלום לפתור אותו
"תשמע" - לשון הבנה והאזנה כמו שומע יוסף אשר לא תשמע לשונו אנטינדר"א (בלע"ז פערשטעהען)פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"דלות" - כחושות כמו (ש"ב יג) מדוע אתה ככה דל דאמנון
"ורקות בשר" - כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר ובלע"ז בלוא"ש (צארט שוואך)פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לד (כל הפסוק)
פסוק לה (כל הפסוק)
"את כל אכל" - שם דבר הוא לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן ואוכל שהוא פועל כגון כי כל אוכל חלב טעמו למטה בכ' ונקוד קמץ קטן
"תחת יד פרעה" - ברשותו ובאוצרותיופסוק לו (כל הפסוק)
פסוק לח (כל הפסוק)
פסוק לט (כל הפסוק)
פסוק מ (כל הפסוק)
"ישק" - יתזן יתפרנס כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך כמו (לעיל טו) ובן משק ביתי וכמו (תהלים ב) נשקו בר גרנישו"ן בלע"ז (פערזארגען פערזעהן)
"רק הכסא" - שיהיו קורין לי מלך
"כסא" - לשון של המלוכה כמו (מלכים א א) ויגדל את כסאו מכסא אדוני המלךפסוק מא (כל הפסוק)
פסוק מב (כל הפסוק)
"ויסר פרעה את טבעתו" - נתינת טבעת המלך היא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדולה
"בגדי שש" - דבר חשיבות הוא במצרים
"רביד" - ענק ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד וכן (משלי ז) רבדתי ערשי רצפתי ערשי מרצפות בלשון משנה מוקף רובדין של אבן על הרובד שבעזרה והיא רצפהפסוק מג (כל הפסוק)
"במרכבת המשנה" - השניה למרכבתו המהלכת אצל שלו
"אברך" - כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא ובדברי אגדה (ספרי פרשת דברים) דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים אמר לו בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא ל' ברכים שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו וגו'פסוק מד (כל הפסוק)
"אני פרעה" - שיש יכולת בידי לגזור גזירה על מלכותי ואני גוזר שלא ירים איש את ידו
"ובלעדיך" - שלא ברשותך ד"א אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת רק הכסא אלא שהוצרך לפרשה בשעת נתינת הטבעת
"את ידו ואת רגלו" - כתרגומופסוק מה (כל הפסוק)
"צפנת פענח" - מפרש הצפונות ואין לפענח דמיון במקרא
"פוטי פרע" - הוא פוטיפר ונקרא פוטי פרע על שנסתרס מאליו לפי שחמד את יוסף למשכב זכר (סוטה יג)פסוק מז (כל הפסוק)
"ותעש הארץ" - כתרגומו ואין הלשון נעקר מלשון עשייה
"לקמצים" - קומץ על קומץ יד על יד היו אוצריםפסוק מח (כל הפסוק)
פסוק מט (כל הפסוק)
"עד כי חדל לספור" - עד כי חדל לו הסופר לספור וה"ז מקרא קצר
"כי אין מספר" - לפי שאין מספר והרי כי משמש בלשון דהאפסוק נ (כל הפסוק)
פסוק נה (כל הפסוק)
"ותרעב כל ארץ מצרים" - (ב"ר) שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף
"אשר יאמר לכם תעשו" - לפי שהי' יוסף אומר להם שימולו וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו א"ל למה לא צברתם בר והלא הכריז לכם ששני הרעב באים אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה אמר להם א"כ כל אשר יאמר לכם תעשו הרי גזר על התבואה והרקיבה מה אם יגזור עלינו ונמות